מלחמת האזרחים ביפן - עידן הסמוראים
ראשית דבר: מאמר זה עוסק באחת מן התקופות הסוערות אך המרתקות בהיסטוריה של יפן זו הייתה תקופה בה השלטון הקיסרי שישב בקיוטו הלך ונחלש ואת המדינה ניהלו אדונים רבים וחזקים שנקראו ביפן דייאמו . תקופה זו קיבלה את הכינוי עידן הסמוראים הארועים שיתוארו כאן הינם ארועים שתיקופם הוא ממחצית המאה ה-16 (1551) ואילך.
מונחים מהתקופה :
תקופת סנגוקו : תקופת סנגוקו או תקופת המדינות הלוחמות הייתה תקופה של מלחמת אזרחים ארוכה בהיסטוריה של יפן שנמשכה מאמצע מאה 15 עד תחילת המאה ה17 .
סמוראי : ( משרת/ בושי) בתחילת דרכו מושג זה משמעו משרת ולכן הכינוי היה מביך ויפנים לא רצו להקרא כך , לימים יתפתח הביטוי סמוראי ללוחם נאמן - בסופו של דבר סמוראי קיבל משמעות של בושי- מעמד הלוחמים .
בושי : מעמד הלוחמים סמוראים ביפן בניגוד לעבר היה בכך תואר כבוד.
קטאנה: חרב יפנית - זהו הנשק המזוהה עם הסמוראי - הקטאנה היפנית מיוחדת, למעשה זוהי חרב שבקצה שלה, מעין קשת הקטאנה נחשבת בעיני רבים כחרב המשובחת ביותר בהיסטורית הלחימה בחרבות , העולמית . היא הייתה בעלת להב חד וחזק מאוד שהיה מעוקל בקצהו. היא איפשרה לסמוראי להלום מכת מחץ באויבו תוך שליפתה מהנדן. הקטאנה גם נתנה לסמוראי רכוב יתרון עצום בקרב מול חיל רגלי , כשכיוון אותה כלפי מטה לעבר חיל רגלי תוקף.
אשיגארו - חיילים שבאו מפשוטי העם והתפתחו להיות סמוראים.
"נינג'ה" : משמעו היה חשאי , לוחמת גרילה , היא התפתחה ביפן בקרב המקדשים הבודהיסטים שיצאו למאבק נגד אודה נובונאגה בתקופת מלחמת האזרחים .
"איקו איקי" - מתנגדים בודהיסטים שבאו מפשוטי העם איכרים ופועלים סוחרים וכיוצ"ב .
----------------
שלוש דמויות מרכזיות השפיעו על המהלך ההיסטורי של יפן בתקופה זו .שלושתן, כל אחת בתורה, ניסתה להיות זו שתאחד את כל יפן השסועה תחת שרביטה . בשם רעבונם לשליטה וכח , יפן השסועה בין השבטים והדייאמוס שלהם , נקרעה לגזרים תחת פיקודם , בקרבות אין סופיים ועקובי דם .
הראשון היה - אודה נובונאגה , השני טויוטומי יהידיושאי והאחרון - טאקגאווה אייסו - האיש שבה מהמעד הנמוך ביותר מבין השלושה , ושלימים יהיה זה הוא מבין השושה , שישיג את מטרת העל -איחוד יפן .
-------------------
שלושת הדמויות הללו לא היו מנותקות זו מזו ולמעשה שני האחרונים היו לוחמים בשדות הקרב במחנהו של אודה נובונאגה [ ואם תעקבו אחרינו במסע המתואר כאן אנו נביא בפניכם את הרגע ההירואי שבו נפגשו שלושה אלו בשדה הקרב]. לאחר לא מעט קרבות ניצחון בהם נובונאגה בטקטיקת קרב חדשנית ורצחנית , מצא עצמו נובונאגה לכוד וביצע ספוקו רגע לפני שחילות אוייביו ינעצו בליבו את החרב , יהיה זה טויוטומי הדיושאי, שלימים הפך מפקדו הבכיר ולוחם בחילות הסמוראים של נובונאגה שיקח את השלטון תחת שרביטו . טויוטומי הדיושאי מצא את מותו כשהוא סובל ממחלה קשה , על ערס דוואי, בדימדומי שעותיו האחרונות, הוא יתן הוראות לצוות יועציו שיבטיחו את שלטון בנו, טויוטומי הידיורי, לאחר מותו.
אך להיסטוריה מהלכים משלה וטיוטומי הידיורי הילד ימצא עצמו מול בין בריתו של אביו ולימים אויבו שלו [לימים הקרב הגדול בין השניים יתנהל במצודה המפורסמת באוסקה ] הדמות השלישית, שאף הוא לוחם תחת חילותיו הסמוראים של נובונאגה תחילה ואחר כך תחת פיקודו של הדיושאי, טאקגאווה אייסו .
טאקגאווה אייסו יתעלם מצו מנהיגו הדיושאי ויקח את שלטון יפן השסועה תחת ידיו , יוביל את יפן עד לאיחודה תחת השוגונות שלו ובכך יסיים פרק משמעותי מאוד בהיסטורית מלחמת האזרחים של יפן .
----------------------------
אנקדוטה יפנית מרתקת משקפת באופן מטאפורייוצא מן הכלל את אופיין של כל אחת מ-3 הדמויות הללו, בדרכה להשיג את המטרה הנכספת , איחוד יפן והשליטה עליה. אנקדוטה זו מאירה את עיננו בהבנה , מדוע לא אודה נובונאגה העצום, ולא הידיושאי יורשו , היו אלא שהשיגו את המטרה הנכספת שליטה וכוח על כלל הדייאמו ועל כל יפן ! דווקא זה שבה ממעמד הנחות ביותר מן השלושה והיה בעל מרכז התמיכה הדל ביותר, טוקגאווה אייאסו, הוא שהצליח להשיג את המטרה ואף להפוך לדמות הירואית בתרבות היפנית עד להעצמתו לדרגת אל. התיירים המגיעים ליפן כמו המקומיים, עולים לרגל לקברו, במקדש המצוי בשמורת הטבע בניקו .
האנקדוטה מספרת כך :
שאלו את נובונאגה , אם תדבר לציפור והיא לא תענה לך מה תעשה : אודה נובונאגה ענה : אני אמלוק את ראשה באיבחת חרב אחת , אניחו על כלונסאה בחוצות שער העיר בסמוך לכלונסאות הנושאות את ראשי אביה ואמא .
שאלו את הידיושאי אם תדבר לציפור והיא לא תענה לך מה תעשה: הידיושאי ענה אני אמרוט שערותיה , נוצה אחר נוצה, ואפשוט עורה מכף רגל ועד ראש, ואייבשו בחוצות העיר .
שאלו את טאקגאווה אייסו את אותה השאלה אם תדבר לציפור והיא לא תענה לך מה תעשה : אייסו ענה: אני אדבר ואדבר ואדבר ואדבר עד שהציפור תצייץ ותענה לי !
אודה נובונאגה - "אלכסנדר הגדול" של יפן.
טויוטומי הידיושאי - בעל החוכמה והכוח
טאקגאווה אייסו- השוגון אל - ומאחד יפן.
------------------------------
מכאן אנו ננסה לפרוס בפני הקורא דמות אחר דמות ומהלכיה או מעלליה בתקופת מלחמת האזרחים והעקבות שהותירה בהיסטוריה היפנית.
השנה היא 1551 - יפן בתקופה זו הייתה נתונה בתוהו ובוהו . לאחר מאות שנים , איבד השלטון המרכזי שהיה בידי הקיסר שישב בקיוטו את מרותו. השלטון התנפץ לרסיסים והיה נתון בידי דייאמו חזקים . האומה נכנסת למלחמת אזרחים עקובה מדם שבה שבטים ומנהיגיהם, הדייאמו, עם צבא הסמוראים שלהם או הבושי משסעים את יפן וממלאים את פסגות הריה בדם קרבות השליטה המקומית . אנרכיה השתררה כאשר מצביאי מלחמה- הדייאמו שהיו חמושים היטב נאבקו על כוח ועל טריטוריה .
אודה נובונאגה- שבט אודה !
במחוז קטן בשם אוויארי במרכז יפן , בתוך שבט קטן וחסר יחוד כלשהו בשם אודה , עומד סמוראי אחד בלתי צפוי לצאת למסע עקוב מדם שבו ימותו אלפים והוא יקבע את ההיסטוריה של יפן למשך 300 השנים הבאות. באותה שנה 1551, אירוע גדול מאוד מתרחש במשפחת אודה , היה זה מותו של מנהיג שבט האודה : נובוהידה הגדול .
כשנובוהידה הגדול מת, משפחת אודה התפרקה . מותו של המנהיג היה רגע משבר אולטימטיבי בכל תחום בתוך השבט הקטן. למעשה כדאי לשים לב כי אנו נוטים לחשוב על שבט כמשפחה אחת הרמונית ותומכת . למעשה, בשבט ישנו גרעין של משפחה מורחבת , בתוכה בני משפחה ואחים מתחרים על מעמד , ישנם גם משרתים, לוחמים ומחותנים , וישנם גם פלגים בתוך השבט מענפי משפחה שונים . כשמנהיג השבט הגדול מת , זהו הרגע שבו פלגים בשבט בוחנים את מקומם ואת כוחם .
במקרה דנן, למשפחת אודה הייתה בעיה נוספת שכן מדובר בשבט קטן יחסית והם היו מוקפים בשבטים גדולים מהם בהרבה - למעשה שבט אודה היו דגי רקק בין לוויתנים ולכן עם מות המנהיג היה עליהם לחשוב איך ישרדו אל מול הכרישים בדמות הדייאמו החזקים.
באופן בלתי צפוי לכל בני השבט , אודה נובוהידה הגדול טרם מותו בחר בבנו, אודה נובונאגה, ובכך הותיר את כל השבט הלום מעצם הבחירה, עבור בני השבט נובונאגה לא היה הבן המוצלח, הוא לא היה אהוד ורבים מהם תהו מה עלה בדעתו של נובוהידהמנהיגם הדגול שמת בינתיים, להעמיד בראשם את אודה נובונאגה .
בין אחיו ודודניו שררה יריבות קשה, כולם חשבו שהם יהיו טובים ממנו להנהיג את השבט. למעשה הם בזו לו , חשבו שהוא לא חכם מספיק וגם התנהוגותו בזויה. מעשיו של אודו נובונאגה בטקס קבורת אביו רק זעזעו את השבט עוד יותר והוסיפו אש למדורה. נובונאגה לא שמר על המסורת בטקס הקבורה של אביו (נושא חשוב ביותר ביפן) הוא פיזר על גופת אביו קטורת בניגוד לנוהג היפני , חטף מידי הנזיר המברך את הלפיד והצית את גופת אביו בניגוד למקובל במסורת היפנית מאזור הראש וזיעזע את הנוכחים שראו בכך חילול נוראי של הטקסיות בקבורת המת .
זה יהיה עבורנו רמז לעתיד לבוא. אודה נובאנגה זילזל בכולם היה מהיר חימה, כעסן וגס רוח. הוא כל כך הדאיג את המשפחה עד כדי כך שדודו, האיש שאמור היה להיות יועצו הראשי ומי שיכשיר אותו להחליף את אביו, היראטה מסאידה, שנחרד מהתפקיד שהוטל עליו ומהבחירה של נובוהידה , ביצע ספוקו מתוך תקווה שהבעת מחאה זו תביא במשפחת אודה המורחבת את ההבנה שיש להביא לשינוי בבחירה .
אך זה לא קרה, ואודה נובונאגה מכאן ואליך יהיה השליט המרכזי שיעצב היסטוריה באחד הפרקים העקובים מדם ביותר שתדע ההיסטוריה היפנית בעידן הסמוראים זו תהיה תקופה כה רצחנית ואיומה בדרך שבה הוא מחסל את כל אויביו, עד שההיסטוריונים היפנים והכתבים היפנים מתארים את אחד מתיאורי הזוועה במקדש היושב על ההר ומשקיף גם היום על הבירה קיוטו - פסגות ההר זרמו בדם כמו זרימתו של נהר בשיא עונת הגשמים . ברעבו המטורף להביא את כל יפן תחת שליטתו ומפחד מתמיד כי מי מהדייאמו יחתור תחתיו, אודו נובונאגה הפך את הריה, רחובותיה ויערותיה של יפן לערוצי נחל צבועים בדם אויביו. אילו אני, או אתם, היינו יפניים , היו בטוחים שלא היינו רוצים להיוולד לתקופת סנגוקו שבה אודה נובונאגה הוא המנהיג.
והרי עוד כמה נקודות מענינות שיעצימו את אופיו הרצחני של האיש .
נובונאגה ידע מיומו הראשון שהוא שנוא , בודד ומאויים, הוא גם לא טעה! בתקופת סנגוקו, רצח במשפחה היה דבר נפוץ, אבות הרגו בנים ובנים הרגו אבות ואחים הרגו זה את זה כדי להשיג כוח! ואויביו היו רבים !
ויש לו גם צרה במיטתו. הייתה לנובונאגה אישה בשם נוהימה ( היא הייתה משבט מינו) , היו הערכות שנוהימה פועלת נגדו. נוהימה הייתה בתו של אויבו בנפש סאיטו דוסאן, שהיה ידוע כ"נחש הצפע ממינו" והיא זכתה לתואר : בתו של נחש הצפע, למעשה הם נישאו כאמצעי להביא שלום בין שני השבטים. אודה נובונאגה ישן כל יום כשבחיקו שוכבת בתו של הצפע במיטתו. היו חשדות שהשיאו לו אותה כדי שתרגל אחריו, יש שהעריכו כי היא קיבלה הוראה לרצוח אותו , ואף שמועות הילכו בחצר השליט כי היא קשרה קשר עם אחיו נובויוקי לרצוח אותו .
אחד משומרי ראשו של נובונאגה לחש באוזנו , שאחיו נובויוקי מתכנן מהפכה - אודה נובנאגה באיבחת חרב עורף את ראש אחיו נובויוקי בחדרו כשפיו עדיין מלא בסאקה .
האיום הגדול השלישי ואולי הגדול ביותר היה עליו מבין דודו נובוקאטה , ששלט בצפון אווארי . נובוקאטה היה ללא ספק יריב חזק מאוד שקרה תיגר על שלטונו של נובונאגה וביקש את התואר לעצמו על מנהיגות השבט! יריב קשוח זה מחייב את נובונאגה לצאת לקרב מכריע , ובשביל זה הוא צריך סמוראים והרבה. או אלי כפי שהבין נובונאגה היה צריך משהו גדול יותר .
למעשה בניגוד לכל מה שחשבו עליו בני משפחת אודה, נובונאגה יתגלה כטקטיקן ואסטרטג מלחמה מבריק מאוד, ואולי הוא יותר מכולם הבין מה עומד בפניו ומה עליו לעשות , הטקטיקות הבאות וההתמודדות עם אויביו שיתוארו להלן, הם שיזכו אותו בקרב חוקרים בין לאומיים ובספר ההיסטוריה היפנית בתואר "אלכסנדר הגדול של יפן".
וזאת בניגוד גדול מאוד להערכות הראשונות שהיו לכל בני שבט האודה כלפי הבן הנבחר על ידי אביו נובוהידה הגדול, היתכן שבכל זאת נובוהידה הגדול ראה את מה שכולם לא יכלו לראות ? זאת נוכל להחליט לאור המהלכים הבאים שיתוארו להלן כחלק מהמסע הגדול של אודה נובונאגה במאמץ להכפיף את כל הדייאמו הגדולים תחתיו ולכלול את כל הטריטוריה של יפן תחת כוחו ושרביטו.
אודה נובונאגה " אלכסנדר הגדול" של יפן
אודה נובונאגה באיורים היפנים
נובונאגה שמר אמנם על מסורות עתיקות של הסמוראים [בשיטות לחימה וכד']. אך הפעם הוא הבין שהלוחמה היפנית הולכת ומתרחקת מן הסגנון הישן . הוא רואה את התהליך שבה הלוחמה נעשתה יותר תעשייתית, לכן הוא הבין שהוא חייב צבא גדול הרבה ממה שהיה ברשותו אז.
---------------------------
נובונאגה יוצא למסע הגדול.
מדברים על נובונאגה כאלכסנדר הגדול של יפן הוא כנראה היה המנהיג הצבאי החדשני ביותר בזמנו. נובונאגה השתמש והפעיל טקטיקות צבאיות חכמות. הוא השתמש ברובה הארקובז באסטרטגית הלחימה שלו והיה פתוח לרעיונות חדשניים .
ובמקום שבו הוא זיהה חולשה הוא הפעיל מראש אסטרטגיה שתתמודד עם חולשה זו .
----------------------------
עד לנובונאגה צבאות הסמוראים היו יחסית תמיד קטנים במימידיהם ובכמות המשתתפים. ככל שכמות אויביו גדלה, גם צבאותיו הלכו וגדלו למימדים ענק. נובונאגה היה צריך יותר מגוייסים , וכאן הוא מפעיל טקטיקה ראונה של שינוי, נובונאגה החל לגייס יותר ויותר חיילים מפשוטי העם, אלה נקראו ביפנית אשיגארו (חיילים שבאו מפשוטי העם) .
האשיגרו הם למעשה כפריים לשעבר עם מקל ביד, אך עד מהרה הם הפכו תחת ידו של נובונאגה לאשיגרו נוסח נובונאגה , הוא צייד אותם בנשק ואימן אותם הם התפתחו להיות חשובים בקרב ומאספסוף הפכו לצבא לוחם רב כוח.
---------------------------
1558 : שנה אחרי שרצח את אחיו נובויקי, והספיק לאסוף כ-3000 לוחמים שהיו בעיקר אשיגארו (חיילים איכרים) הוא עוזב את מרכז אווארי יוצא מטירת קיוסו וצועד צפונה עד איוורורה שם מוקם נובוקאטה, לעימות עם בן דודו נובוקאטה שקרא עליו תיגר. בצד השני גם נובוקאטה מצליח לגייס כ-3000 לוחמים אך לוחמיו הם סמוראים , חיילים מיומנים ומאומנים היטב. על פניו הקרב הוכרע נובונאגה הבלתי מנוסה בעליל בקרבות יוצא כאן לראשונה לקרב דמים ענקי בין סמוראים . כשמצד אחד עומדים 3000 איכרים ומצד שני אויבו בחזית עם 3000 סמוראים בכירים .
אבל לנובונאגה יש מתנה שתשנה את פני המלחמה היפנית לנצח- הרובה! רובה הארקבוז
-----------------------
ב1453 -ספינה פורטוגזית שיצאה ממקאו סטתה ממסלולה ונטרפהבסערה עד לחופי טנגשימה שבחוף הדרומי. כנראה שהיא הייתה צריכה להגיע לסין, אך כמו שקורה פעמים רבות בהיסטוריה היפנית משהו קורה בטעות והוא משנה את כל המציאות.
---------------------------
עם אשיגארו ורובי ארקבוז יצא לקרב הוא ידע שלנובוקאטה יש את כל היתרונות : צבא גדול מיומן וזריז, שמשתמש בקטאנה מעולה, אז באסטרטגיה מרתקת הוא בנה טקטיקת לחימה שבה הוא ריסק כל אחד מיתרונותיו של נובוקאטה.
שבכות עץ הוא בנה על מנת לעצור את זריזות צבאותיו של נובוקאטה, מאחוריהם הוא הציב את חיליו חמושי הרובים, אלא שהוא זיהה שלוקח המון זמן לטעון את הרובה בין ירי לירי, ולכן מאחורי החילים עם רובים הוא הציב את חילים עם החצים.
וכך כמו במקהלה הוא נתן לחילי נובוקאטה להתקרב עד 100 מ' מחיליו, ואז החל במסע ירי, ובין טעינה וטעינה, כמו מנצח בתזמורת הוא סימן ללוחמי החץ לירות חצים, מיד לאחר ירי הרובה , ולכסות על פרק הזמן הארוך של הטעינה מחדש של הארקבוז, כך חילי נובקאטה האדירים נותצו בין השבכה, לירי רובה, וירי חץ , והתזמורת של נובונאגה התגלתה בהרמוניה מושלמת.
הוא הביס את חיילי נובוקאטה הסמוראים המיומנים בהרף עין , 1200 הרוגים היו בקרב זה. נובוקאטה נסוג, ונובונאגה צר עליו במשך 3 חודשים , עד שנובוקאטה נכנע ומת בעריפת ראש. הניצחון בקרב זה על בן דודו, ללא ספק סימן את אודה כלורד של שבט אודה ! 9 שנים אחרי מות אביו, הוא היה המנהיג הבלתי מעורער של מחוז אווארי. אך הסאגה רק בראשיתה , אויביו של נובונאגה רבים מחד, והוא הפך לרעב ואמביציוני מאידך.
----------------------------------
אימאגאווה יושימוטו יהיה הדייאמו הבא שאיתו יצטרך להתמודד , יושימוטו היה דייאמו ומצביא חזק מעורר יראה , שצעד לעבר קיוטו הבירה שם יושב מרכז השלטון והקיסר, כדי להגיע לשם הוא חייב היה לעבור דרך מחוז אווארי של נובונאגה. נכון לאותם ימים היו כ8 דייאמו חזקים שיכלו לתבוע את רעיון איחוד יפן לעצמם כדי לעשות זאת הם היו צריכים להגיע לקיוטו הבירה ולהשתלט עליה . נובונאגה לא התכוון לתת ליושימוטו לעבור בטריטוריה שלו .
אימגאווה היה דייאמו ששלט על שטח ענק ויש לו גם צבא גדול מאוד נכון לאותם ימים הוא אחד הדייאמו החזקים ביותר ביפן . צבאו הכיל 45.000 חיילים סמוראים ואלו היו פי 12 מצבאו של נובונאגה, איך שלא נסתכל על זה לנובונאגה לא היה סיכוי להביסו בקרב והוא ידע זאת. הוא שוב נצרך להמציא את טקטיקת הלחימה שלו .
אימאגאווה יושימוטו באיור יפני