מלחמת האזרחים ביפן - עידן הסמוראים - מערכה ראשונה אודה נובונאגה

ראשית דבר: מאמר זה עוסק באחת מ


ן התקופות הסוערות אך המרתקות בהיסטוריה של יפן זו הייתה תקופה בה השלטון הקיסרי שישב


בקיוטו הלך ונחלש ואת המדינה ניהלו אדונים רבים וחזקים שנקראו ביפן דייאמו . תקופה זו קיבלה את הכינוי עידן הסמוראים הארועים שיתוארו כאן הינם ארועים שתיקופם הוא ממחצית המאה ה-16 (1551) ואילך.


מונחים מהתקופה :

תקופת סנגוקו : תקופת סנגוקו או תקופת המדינות הלוחמות הייתה תקופה של מלחמת אזרחים ארוכה בהיסטוריה של יפן שנמשכה מאמצע מאה 15 עד תחילת המאה ה17 .



שוֹגוּן: הוא תוארו של השליט הצבאי של יפן החל ב-1192 ועד 1868. לאורך תקופה זו, המכונה "ימי הביניים של יפן", היו השוגון השליט בפועל של המדינה אף על פי שהתמנו על ידי הקיסר. המערכת השלטונית של השוגון נקראת "שוגונות", וביפנית "באקוּפוּ"כיום מקביל התואר שוגון לתואר גנרליסימו.


דיאמיו : הדאימיו 大名, היו השליטים הפיאודליים החזקים ביותר מהמאה ה-12 עד המאה ה-19 ביפן. פירושו המילולי של המונח הוא "שם דגול". למעמד היסטוריה ארוכה מגוונת, מתקופת קאמאקורה דרך תקופת סנגוקו ועד תקופת אדו. המונח דאימיו לעיתים התייחס למנהיגים של השבטים, שנקראו גם שרי מלחמה. לרוב, גם אם לא תמיד, משרי המלחמה האלו קם השוגון או שנבחר עוצר. בתקופת מלחמת האזרחים לכל דיאמיו - אציל פאודל, התפתח צבא עצמאי שלו - צבא סמוראים .


סמוראי : ( משרת/ בושי) בתחילת דרכו מושג זה משמעו משרת ולכן הכינוי היה מביך ויפנים לא רצו להקרא כך , לימים יתפתח הביטוי סמוראי ללוחם נאמן - בסופו של דבר סמוראי קיבל משמעות של בושי- מעמד הלוחמים .



בושי : מעמד הלוחמים סמוראים ביפן בניגוד לעבר היה בכך תואר כבוד.


קטאנה: חרב יפנית - זהו הנשק המזוהה עם הסמוראי - הקטאנה היפנית מיוחדת, למעשה זוהי חרב שבקצה שלה, מעין קשת הקטאנה נחשבת בעיני רבים כחרב המשובחת ביותר בהיסטורית הלחימה בחרבות , העולמית . היא הייתה בעלת להב חד וחזק מאוד שהיה מעוקל בקצהו. היא איפשרה לסמוראי להלום מכת מחץ באויבו תוך שליפתה מהנדן. הקטאנה גם נתנה לסמוראי רכוב יתרון עצום בקרב מול חיל רגלי , כשכיוון אותה כלפי מטה לעבר חיל רגלי תוקף.


אשיגארו - חיילים שבאו מפשוטי העם והתפתחו להיות סמוראים.


נינג'ה - משמעו היה חשאי - לוחמת גרילה , היא התפתחה ביפן בקרב המקדשים הבודהיסטים שיצאו למאבק נגד אודה נובונאגה בתקופת מלחמת האזרחים .


איקו איקי - מתנגדים בודהיסטים שבאו מפשוטי העם איכרים ופועלים סוחרים וכיוצ"ב .


שינובי - אישה או גבר , מרגל, סוכן חשאי , רוצח, איסוף מודיעין , מתנקש, לוחם בדרך כלל מן המעמדות הנמוכים איכרים אנשי יערות .

רונין - סמוראי שאדונו נרצח והוא עבר לחסותו של הדיאמיו שניצח את אדונו , המעבר היה מרצון ומתוך הערכה , אחת הדמויות החשובות שעברה מחנה כרונין: היה אקצ'י מיטוסוהידה

----------------






3 דמויות מרכזיות השפיעו על המהלך ההיסטורי של יפן בתקופה זו .שלושתן וכל אחת בתורה, ניסתה להיות זו שתאחד את כל יפן השסועה תחת שרביטה . בשם רעבונם לשליטה וכח יפן השסועה בין השבטים והדייאמוס שלהם, נקרעה לגזרים תחת פיקודם בקרבות אין סופיים ועקובי דם הידועים בשם מלחמת האזרחים של עידן הסמוראים ביפן של המאה ה15-ראשית המאה ה17 .


הראשון : אודה נובונאגה , השני : טויוטומי הידיושאי והאחרון : טאקגאווה אייסו - האיש שבה מן המעמד הנמוך ביותר מבין השלושה ושלימים יהיה זה שישיג את מטרת העל סיום מלחמת האזרחים ואיחוד יפן תחת השוגונות שלו - וראשיתה של תקופת אדו .


אודה נובונאגה טיוטומי הידיושאי טקגאווה איאיאסו


אנקדוטה יפנית מרתקת משקפת באופן מטאפורי יוצא מן הכלל את אופיין של כל אחת מ-3 הדמויות הללו, בדרכה להשיג את המטרה הנכספת , איחוד יפן והשליטה עליה. אנקדוטה זו מאירה את עיננו בהבנה , מדוע לא אודה נובונאגה העצום, ולא הידיושאי יורשו , היו אלא שהשיגו את המטרה הנכספת שליטה וכוח על כלל הדייאמו ועל כל יפן ! דווקא זה שבה ממעמד הנחות ביותר מן השלושה והיה בעל מרכז התמיכה הדל ביותר, טוקגאווה אייאסו, הוא שהצליח להשיג את המטרה ואף להפוך לדמות הירואית בתרבות היפנית עד להעצמתו לדרגת אל. התיירים המגיעים ליפן כמו המקומיים, עולים לרגל לקברו, במקדש המצוי בשמורת הטבע בניקו .

אודה נובונאגה - "אלכסנדר הגדול" של יפן.

טויוטומי הידיושאי - בעל החוכמה והכוח

טאקגאווה אייסו- השוגון אל - ומאחד יפן.

האנקדוטה מספרת :


שאלו את נובונאגה , אם תדבר לציפור והיא לא תענה מה תעשה ? אודה נובונאגה השיב : אמלוק את ראשה באיבחת חרב , אניחו על כלונסאה בחוצות שערי העיר בסמוך לכלונסאות הנושאות את ראשי אביה ואמא .

שאלו את הידיושאי אם תדבר לציפור והיא לא תענה מה תעשה? הידיושאי ענה אמרוט שערותיה , נוצה אחר נוצה, ואפשוט עורה מכף רגל ועד ראש ואייבשו בחוצות העיר .


שאלו את טאקגאווה אייסו את אותה השאלה אם תדבר לציפור והיא לא תענה לך מה תעשה : אייסו ענה: אני אדבר ואדבר ואדבר ואדבר עד שהציפור תצייץ ותענה לי !

אנו ננסה לפרוס להלן בפני הקורא דמות אחר דמות ומהלכיה/מעלליה בתקופת מלחמת האזרחים והעקבות שהותירה בהיסטוריה היפנית וכיצד מהלכים זיכו כל אחד מהם במקום שתפס באנקדוטה זו .


מערכה ראשונה : אודה נובונאגה

-------------------

שלוש הדמויות הללו לא היו מנותקות זו מזו ולמעשה שני האחרונים היו לוחמים בשדות הקרב במחנהו של אודה נובונאגה [ ואם תעקבו אחרינו במסע המתואר כאן אנו נביא בפניכם את הרגע ההירואי שבו נפגשו שלושה אלו בשדה הקרב]. לאחר אין ספור ניצחונות ולאחר שקיצר את ראשם של כמעט כל הדייאמו הגדולים ביותר והחזקים ביותר שיכלו לקרוא עליו תגר , עם אין ספור קרבות ניצחון בטקטיקת קרב חדשנית ורצחנית , מצא עצמו לבסוף אודה נובונאגה לכוד בין אוייביו שהיו צמאים כמו חיה רעבה ומאויימת על ידי המפלצת הבלתי מנוצחת לנעוץ בו את חרבם כך הדייאמו הענק הבלתי מנוצח והאמתני הזה שהטיל חתו על כל מרכז יפן נאלץ בתוך חדר קטן בשדה הקרב לבצע ספוקו ולהתבוסס בכאב בדמו שלו זה היה רגע אחד קט, בטרם חילות אוייביו יסירו את ראשו מעליו באיבחת חרב .


יהיה זה טויוטומי הדיושאי, שלימים הפך מפקדו הבכיר ולוחם בחילות הסמוראים של נובונאגה שיקח את השלטון תחת שרביטו . טויוטומי הדיושאי מצא את מותו כשהוא סובל ממחלה קשה , על ערס דוואי, בדימדומי שעותיו האחרונות, הוא יתן הוראות לצוות יועציו שיבטיחו את שלטון בנו, טויוטומי הידיורי, לאחר מותו.


אך להיסטוריה מהלכים משלה וטיוטומי הידיורי הילד ימצא עצמו מול בין בריתו של אביו ולימים אויבו שלו [לימים הקרב הגדול בין השניים יתנהל במצודה המפורסמת באוסקה ] הדמות השלישית, שאף הוא לוחם תחת חילותיו הסמוראים של נובונאגה תחילה ואחר כך תחת פיקודו של הדיושאי, טאקגאווה אייסו .


טאקגאווה איאיאסו יתעלם מצו מנהיגו הדיושאי ויקח את שלטון יפן השסועה תחת ידיו , יוביל את יפן עד לאיחודה תחת השוגונות שלו ובכך יסיים פרק משמעותי מאוד בהיסטורית מלחמת האזרחים של יפן .

----------------------------

המפה להלן תמקם את אזורי השליטה של השבטים השונים -במרכז יפן : על מנת להקל על הקורא בקריאת פרק זה וכן בפרקים הבאים שיעלו באותו נושא נציג בפניכם את את השבטים הגדולים ואדוניהם הדיאמיו הגדולים שיכנסו לתוך המהלך ההיסטורי במאבקי כוח וקרבות שבטיים [CLANES] החל מימי נובונאגה ועד סוף מלחמת האזרחים :

במערב : שבט מורי [מערב יפן] , שבט אודה [מרכז יפן - דיאמיו - נובוהידו הגדול/אודה נובונאגה] , שבט טאקדה [מרכז יפן-דיאמיו טאקדה שינגן ] , שבט אימגאווה [מזרח יפן פרובינציית שיזוקה דיאמיו אימגאווה יושימוטו שבט הוג'ו [ מרכז צפון יפן - דיאמיו ] , שבט אשינה [צפון יפן דיאמיו ] שבט דאטה [צפון יפן דיאמיו מאסאמונה טקדה ] כמו כן קרבות רבים יתנהלו מול הכפריים הבודהיסטים מחוזות מרכזיים באזור קיוטו .ששם דמות מרכזית ממחנה זה יהיה פרק משמעותי בעלילה ותתפוס את הבמה המרכזית במלחמת האזרחים מול נובונאגה - מיטסוהידה אקצ'י , מאבקים קשים נגד האיקו איקי פשוטי העם במהלך הקרבות במרכז יפן במחוז איגה - מרכז יפן כאן כמובן מנינו רק את הדיאמיו הגדולים והשבטים החשובים שבמהלך הקרבות עלו לקידמת הבמה המרכזית של חזית הקרב וההתנגשות על שליטה וכוח ביפן באותה עוד ישנם עוד שבטים רבים שלא נמנו כאן.









הסליידר לפניכם יציג את המון [סמל משפחתי של כל שבט או משפחה חשובה בתקופה עליה נכתב הבלוג ] גיללו אותו ותוכלו לראות המון של כל שבט עליו נדון כאן אלו יוצגו גם בראש כל סדרת מערכת קרב בין הכוחות מראשון: [שחור שלושה עלי כותרת עליונים: מון משפחת פוגייארה היוקרתית 2. שבט מורי -אדום 3. מון שבט אודה , 4 מון שבט אימגאווה , 5. מון שבט טיוטימו [הידיושי] 6. מון שבט דאטה 7. מון שבט אשינה עיגול לבן פסים לבן רקע שחור 8. מון שבט הוג'ו -משולש שחור בתוך משולש לבן 9. מון שבט טאקגאווה 10 8 . מון המשפחה הקיסרית של יפן כיום "סמל החרצית האצילי" או "סמל החרצית הקיסרי") הוא המון והסמל המשמש את המשפחה הקיסרית ביפן ומופיע על המסמכים הרשמיים שלה.









השנה 1551 - יפן בתקופה זו הייתה נתונה בתוהו ובוהו . לאחר מאות שנים , איבד השלטון המרכזי שהיה בידי הקיסר שישב בקיוטו את מרותו. השלטון התנפץ לרסיסים והיה נתון בידי דייאמו חזקים . האומה היפנית נכנסה למלחמת אזרחים עקובה מדם שבה שבטים ומנהיגיהם, הדייאמו, עם צבא הסמוראים שלהם או בשמם הרשמי הבושי ! משסעים את יפן וממלאים פסגות הריה בדם קרבות השליטה המקומית והשאיפה לכוח. אנרכיה השתררה כאשר מצביאי מלחמה- הדייאמו שהיו חמושים היטב נאבקו על כוח ועל טריטוריה .




שבט אודה ! - גיאוגרפית סמוך לאזור העיר נארה כיום (ראו מפה -Uda )


המון של שבט אודה - סמל משפחתי המוטבע על מצודות מבנים וכלים



במחוז קטן בשם אוויארי במרכז יפן , בשבט קטן חסר יחוד כלשהו בשם אודה , עומד סמוראי אחד בלתי צפוי לצאת למסע עקוב מדם שבו ימותו אלפים והוא יקבע את ההיסטוריה של יפן למשך 300 השנים הבאות. באותה שנה 1551, אירוע גדול מאוד מתרחש במשפחת אודה , היה זה מותו של מנהיג שבט האודה : נובוהידה הגדול .

כשנובוהידה הגדול מת, משפחת אודה התפרקה . מותו של המנהיג היה רגע משבר אולטימטיבי בכל תחום בתוך השבט הקטן. למעשה כדאי לשים לב כי אנו נוטים לחשוב על שבט כמשפחה אחת הרמונית ותומכת . למעשה, בשבט ישנו גרעין של משפחה מורחבת , בתוכה בני משפחה ואחים מתחרים על מעמד , ישנם גם משרתים, לוחמים ומחותנים , וישנם גם פלגים בתוך השבט מענפי משפחה שונים . כשמנהיג השבט הגדול מת , זהו הרגע שבו פלגים בשבט בוחנים את מקומם ואת כוחם .


במקרה דנן, למשפחת אודה הייתה בעיה נוספת שכן מדובר בשבט קטן יחסית והם היו מוקפים בשבטים גדולים מהם בהרבה - למעשה שבט אודה היו דגי רקק בין לוויתנים ולכן עם מות המנהיג היה עליהם לחשוב איך ישרדו אל מול הכרישים בדמות הדייאמו החזקים.


באופן בלתי צפוי לכל בני השבט , אודה נובוהידה הגדול טרם מותו בחר בבנו, אודה נובונאגה, ובכך הותיר את כל השבט הלום מעצם הבחירה, עבור בני השבט נובונאגה לא היה הבן המוצלח, הוא לא היה אהוד ורבים מהם תהו מה עלה בדעתו של נובוהידהמנהיגם הדגול שמת בינתיים, להעמיד בראשם את אודה נובונאגה .


בין אחיו ודודניו שררה יריבות קשה, כולם חשבו שהם יהיו טובים ממנו להנהיג את השבט. למעשה הם בזו לו , חשבו שהוא לא חכם מספיק וגם התנהוגותו בזויה. מעשיו של אודו נובונאגה בטקס קבורת אביו רק זעזעו את השבט עוד יותר והוסיפו אש למדורה. נובונאגה לא שמר על המסורת בטקס הקבורה של אביו (נושא חשוב ביותר ביפן) הוא פיזר על גופת אביו קטורת בניגוד לנוהג היפני , חטף מידי הנזיר המברך את הלפיד והצית את גופת אביו בניגוד למקובל במסורת היפנית מאזור הראש וזיעזע את הנוכחים שראו בכך חילול נוראי של הטקסיות בקבורת המת .


זה יהיה עבורנו רמז לעתיד לבוא. אודה נובאנגה זילזל בכולם היה מהיר חימה, כעסן וגס רוח. הוא כל כך הדאיג את המשפחה עד כדי כך שדודו, האיש שאמור היה להיות יועצו הראשי ומי שיכשיר אותו להחליף את אביו, היראטה מסאידה, שנחרד מהתפקיד שהוטל עליו ומהבחירה של נובוהידה , ביצע ספוקו מתוך תקווה שהבעת מחאה זו תביא במשפחת אודה המורחבת את ההבנה שיש להביא לשינוי בבחירה .


אך זה לא קרה, ואודה נובונאגה מכאן ואליך יהיה השליט המרכזי שיעצב היסטוריה באחד הפרקים העקובים מדם ביותר שתדע ההיסטוריה היפנית בעידן הסמוראים זו תהיה תקופה כה רצחנית ואיומה בדרך שבה הוא מחסל את כל אויביו, עד שההיסטוריונים היפנים והכתבים היפנים מתארים את אחד מתיאורי הזוועה במקדש היושב על ההר ומשקיף גם היום על הבירה קיוטו - פסגות ההר זרמו בדם כמו זרימתו של נהר בשיא עונת הגשמים . ברעבו המטורף להביא את כל יפן תחת שליטתו ומפחד מתמיד כי מי מהדייאמו יחתור תחתיו, אודו נובונאגה הפך את הריה, רחובותיה ויערותיה של יפן לערוצי נחל צבועים בדם אויביו. אילו אני, או אתם, היינו יפניים , היו בטוחים שלא היינו רוצים להיוולד לתקופת סנגוקו שבה אודה נובונאגה הוא המנהיג.


המאבק בתוך הבית- המסע להשתלטות על השלטון בתוך שבט אודה

נובונאגה ידע מיומו הראשון שהוא שנוא , בודד ומאויים, הוא גם לא טעה! בתקופת סנגוקו, רצח במשפחה היה דבר נפוץ, אבות הרגו בנים ובנים הרגו אבות ואחים הרגו זה את זה כדי להשיג כוח! ואויביו היו רבים !


ויש לו גם צרה במיטתו. הייתה לנובונאגה אישה בשם נוהימה ( היא הייתה משבט מינו) , היו הערכות שנוהימה פועלת נגדו. נוהימה הייתה בתו של אויבו בנפש סאיטו דוסאן, שהיה ידוע כ"נחש הצפע ממינו" והיא זכתה לתואר : בתו של נחש הצפע, למעשה הם נישאו כאמצעי להביא שלום בין שני השבטים. אודה נובונאגה ישן כל יום כשבחיקו שוכבת בתו של הצפע במיטתו. היו חשדות שהשיאו לו אותה כדי שתרגל אחריו, יש שהעריכו כי היא קיבלה הוראה לרצוח אותו , ואף שמועות הילכו בחצר השליט כי היא קשרה קשר עם אחיו נובויוקי לרצוח אותו . אחד משומרי ראשו של נובונאגה לחש באוזנו , שאחיו נובויוקי מתכנן מהפכה - אודה נובנאגה באיבחת חרב עורף את ראש אחיו נובויוקי בחדרו כשפיו עדיין מלא בסאקה .


האיום הגדול השלישי ואולי הגדול ביותר היה עליו מבין דודו נובוקאטה , ששלט בצפון אווארי . נובוקאטה היה ללא ספק יריב חזק מאוד שקרה תיגר על שלטונו של נובונאגה וביקש את התואר לעצמו על מנהיגות השבט! יריב קשוח זה מחייב את נובונאגה לצאת לקרב מכריע , ובשביל זה הוא צריך סמוראים והרבה. או אלי כפי שהבין נובונאגה היה צריך משהו גדול יותר .

למעשה בניגוד לכל מה שחשבו עליו בני משפחת אודה, נובונאגה יתגלה כטקטיקן ואסטרטג מלחמה מבריק מאוד, ואולי הוא יותר מכולם הבין מה עומד בפניו ומה עליו לעשות , הטקטיקות הבאות וההתמודדות עם אויביו שיתוארו להלן, הם שיזכו אותו בקרב חוקרים בין לאומיים ובספר ההיסטוריה היפנית בתואר "אלכסנדר הגדול של יפן".


וזאת בניגוד גדול מאוד להערכות הראשונות שהיו לכל בני שבט האודה כלפי הבן הנבחר על ידי אביו נובוהידה הגדול, היתכן שבכל זאת נובוהידה הגדול ראה את מה שכולם לא יכלו לראות ? זאת נוכל להחליט לאור המהלכים הבאים שיתוארו להלן כחלק מהמסע הגדול של אודה נובונאגה במאמץ להכפיף את כל הדייאמו הגדולים תחתיו ולכלול את כל הטריטוריה של יפן תחת כוחו ושרביטו.


אודה נובונאגה " אלכסנדר הגדול" של יפן


אודה נובונאגה באיורים היפנים


פסלו של אודה נובונאגה בעיר קיוסו - יפן



נובונאגה שמר אמנם על מסורות עתיקות של הסמוראים [בשיטות לחימה וכד']. אך הפעם הוא הבין שהלוחמה היפנית הולכת ומתרחקת מן הסגנון הישן . הוא רואה את התהליך שבה הלוחמה נעשתה יותר תעשייתית, לכן הוא הבין שהוא חייב צבא גדול הרבה ממה שהיה ברשותו אז.

---------------------------

נובונאגה יוצא למסע הגדול


מדברים על נובונאגה כאלכסנדר הגדול של יפן הוא כנראה היה המנהיג הצבאי החדשני ביותר בזמנו. נובונאגה השתמש והפעיל טקטיקות צבאיות חכמות. הוא השתמש ברובה הארקובז באסטרטגית הלחימה שלו והיה פתוח לרעיונות חדשניים .

ובמקום שבו הוא זיהה חולשה הוא הפעיל מראש אסטרטגיה שתתמודד עם ח