top of page

מלחמת האזרחים ביפן עידן הסמוראים - מערכה ראשונה אודה נובונאגה

ראשית דבר: מאמר זה עוסק באחת מהתקופות הסוערות אך המרתקות בהיסטוריה של יפן זו הייתה תקופה בה השלטון הקיסרי שישב בקיוטו הלך ונחלש ואת המדינה ניהלו אדונים רבים וחזקים שנקראו ביפן דייאמו . תקופה זו קיבלה את הכינוי עידן הסמוראים הארועים שיתוארו כאן הינם ארועים שתיקופם הוא ממחצית המאה ה-16 (1551) ואילך.

בלוג נכתב על יד בת רגב טורס, מקווה שהוא יתן לכם מידע היסטורי מענין ויעניק משמעות לאזורים שבהם תטיילו במהלך ביקורכם ביפן .


עוד בטרם נחל את המסע הארוך של מלחמת האזרחים ביפן נתיחס לכמה מונחים מהתקופה שיקלו על הקורא

תקופת סנגוקו : תקופת סנגוקו או תקופת המדינות הלוחמות הייתה תקופה של מלחמת אזרחים ארוכה בהיסטוריה של יפן שנמשכה מאמצע מאה 15 עד תחילת המאה ה17 . [1601]


שוֹגוּן: הוא תוארו של השליט הצבאי של יפן החל ב-1192 ועד 1868. לאורך תקופה זו, המכונה "ימי הביניים של יפן", היו השוגון השליט בפועל של המדינה אף על פי שהתמנו על ידי הקיסר. המערכת השלטונית של השוגון נקראת "שוגונות", וביפנית "באקוּפוּ" כיום מקביל התואר שוגון לתואר גנרליסימו.


דיאמיו : הדאימיו 大名, היו השליטים הפיאודליים החזקים ביותר מהמאה ה-12 עד המאה ה-19 ביפן. פירושו המילולי של המונח הוא "שם דגול". למעמד היסטוריה ארוכה מגוונת, מתקופת קאמאקורה דרך תקופת סנגוקו ועד תקופת אדו. המונח דאימיו לעיתים התייחס למנהיגים של השבטים, שנקראו גם שרי מלחמה. לרוב, גם אם לא תמיד, משרי המלחמה האלו קם השוגון או שנבחר עוצר. בתקופת מלחמת האזרחים לכל דיאמיו - אציל פאודל, התפתח צבא עצמאי שלו - צבא סמוראים .


סמוראי : ( משרת/ בושי) בתחילת דרכו מושג זה משמעו משרת ולכן הכינוי היה מביך ויפנים לא רצו להקרא כך , לימים יתפתח הביטוי סמוראי ללוחם נאמן - בסופו של דבר סמוראי קיבל משמעות של בושי- מעמד הלוחמים .

בושי : מעמד הלוחמים סמוראים ביפן בניגוד לעבר היה בכך תואר כבוד.

קטאנה: חרב יפנית - זהו הנשק המזוהה עם הסמוראי - הקטאנה היפנית מיוחדת, למעשה זוהי חרב שבקצה שלה, מעין קשת הקטאנה נחשבת בעיני רבים כחרב המשובחת ביותר בהיסטורית הלחימה בחרבות , העולמית . היא הייתה בעלת להב חד וחזק מאוד שהיה מעוקל בקצהו. היא איפשרה לסמוראי להלום מכת מחץ באויבו תוך שליפתה מהנדן. הקטאנה גם נתנה לסמוראי רכוב יתרון עצום בקרב מול חיל רגלי , כשכיוון אותה כלפי מטה לעבר חיל רגלי תוקף.

אשיגארו - חיילים שבאו מפשוטי העם והתפתחו להיות סמוראים.

נינג'ה - משמעו היה חשאי - לוחמת גרילה , היא התפתחה ביפן בקרב המקדשים הבודהיסטים שיצאו למאבק נגד אודה נובונאגה בתקופת מלחמת האזרחים .

איקו איקי - מתנגדים בודהיסטים שבאו מפשוטי העם איכרים ופועלים סוחרים וכיוצ"ב .

שינובי - אישה או גבר , מרגל, סוכן חשאי , רוצח, איסוף מודיעין , מתנקש, לוחם בדרך כלל מן המעמדות הנמוכים איכרים אנשי יערות .

רונין - סמוראי שאדונו נרצח והוא עבר לחסותו של הדיאמיו שניצח את אדונו , המעבר היה מרצון ומתוך הערכה , אחת הדמויות החשובות שעברה מחנה כרונין: היה אקצ'י מיטוסוהידה




3 דמויות מרכזיות השפיעו על המהלך ההיסטורי של יפן בתקופה זו .שלושתן וכל אחת בתורה, ניסתה להיות זו שתאחד את כל יפן השסועה תחת שרביטה. בשם רעבונם לשליטה וכח יפן השסועה בין השבטים והדייאמוס שלהם, נקרעה לגזרים תחת פיקודם בקרבות אין סופיים ועקובי דם הידועים בשם מלחמת האזרחים של עידן הסמוראים ביפן של המאה ה15-ראשית המאה ה17 .

הראשון : אודה נובונאגה , השני : טויוטומי הידיושאי והאחרון : טאקגאווה אייסו - האיש שבה מן המעמד הנמוך ביותר מבין השלושה ושלימים יהיה זה שישיג את מטרת העל סיום מלחמת האזרחים ואיחוד יפן תחת השוגונות שלו - וראשיתה של תקופת אדו .


אודה נובונאגה טיוטומי הידיושאי טקגאווה איאיאסו


אנקדוטה יפנית מרתקת משקפת באופן מטאפורי יוצא מן הכלל את אופיין של כל אחת מ-3 הדמויות הללו, בדרכה להשיג את המטרה הנכספת , איחוד יפן והשליטה עליה. אנקדוטה זו מאירה את עיננו בהבנה , מדוע לא אודה נובונאגה העצום, ולא הידיושאי יורשו , היו אלא שהשיגו את המטרה הנכספת שליטה וכוח על כלל הדייאמו ועל כל יפן ! דווקא זה שבה ממעמד הנחות ביותר מן השלושה והיה בעל מרכז התמיכה הדל ביותר, טוקגאווה אייאסו, הוא שהצליח להשיג את המטרה ואף להפוך לדמות הירואית בתרבות היפנית עד להעצמתו לדרגת אל. התיירים המגיעים ליפן כמו המקומיים, עולים לרגל לקברו, במקדש המצוי בשמורת הטבע בניקו .

אודה נובונאגה - "אלכסנדר הגדול" של יפן.

טויוטומי הידיושאי - בעל החוכמה והכוח

טאקגאווה אייסו- השוגון אל - ומאחד יפן.

האנקדוטה מספרת :

שאלו את נובונאגה , אם תדבר לציפור והיא לא תענה מה תעשה ? אודה נובונאגה השיב : אמלוק את ראשה באיבחת חרב , אניחו על כלונסאה בחוצות שערי העיר בסמוך לכלונסאות הנושאות את ראשי אביה ואמא .

שאלו את הידיושאי אם תדבר לציפור והיא לא תענה מה תעשה? הידיושאי ענה אמרוט שערותיה , נוצה אחר נוצה, ואפשוט עורה מכף רגל ועד ראש ואייבשו בחוצות העיר .


שאלו את טאקגאווה אייסו את אותה השאלה אם תדבר לציפור והיא לא תענה לך מה תעשה : אייסו ענה: אני אדבר ואדבר ואדבר ואדבר עד שהציפור תצייץ ותענה לי !

אנו ננסה לפרוס להלן בפני הקורא דמות אחר דמות ומהלכיה/מעלליה בתקופת מלחמת האזרחים והעקבות שהותירה בהיסטוריה היפנית וכיצד מהלכים זיכו כל אחד מהם במקום שתפס באנקדוטה זו .


מערכה ראשונה : אודה נובונאגה

-------------------

שלוש הדמויות הללו לא היו מנותקות זו מזו ולמעשה שני האחרונים היו לוחמים בשדות הקרב במחנהו של אודה נובונאגה [ ואם תעקבו אחרינו במסע המתואר כאן אנו נביא בפניכם את הרגע ההירואי שבו נפגשו שלושה אלו בשדה הקרב]. לאחר אין ספור ניצחונות ולאחר שקיצר את ראשם של כמעט כל הדייאמו הגדולים ביותר והחזקים ביותר שיכלו לקרוא עליו תגר , עם אין ספור קרבות ניצחון בטקטיקת קרב חדשנית ורצחנית , מצא עצמו לבסוף אודה נובונאגה לכוד בין אוייביו שהיו צמאים כמו חיה רעבה ומאויימת על ידי המפלצת הבלתי מנוצחת לנעוץ בו את חרבם כך הדייאמו הענק הבלתי מנוצח והאמתני הזה שהטיל חתו על כל מרכז יפן נאלץ בתוך חדר קטן בשדה הקרב לבצע ספוקו ולהתבוסס בכאב בדמו שלו זה היה רגע אחד קט, בטרם חילות אוייביו יסירו את ראשו מעליו באיבחת חרב .


יהיה זה טויוטומי הדיושאי, שלימים הפך מפקדו הבכיר ולוחם בחילות הסמוראים של נובונאגה שיקח את השלטון תחת שרביטו . טויוטומי הדיושאי מצא את מותו כשהוא סובל ממחלה קשה , על ערס דוואי, בדימדומי שעותיו האחרונות, הוא יתן הוראות לצוות יועציו שיבטיחו את שלטון בנו, טויוטומי הידיורי, לאחר מותו.


אך להיסטוריה מהלכים משלה וטיוטומי הידיורי הילד ימצא עצמו מול בין בריתו של אביו ולימים אויבו שלו [לימים הקרב הגדול בין השניים יתנהל במצודה המפורסמת באוסקה ] הדמות השלישית, שאף הוא לוחם תחת חילותיו הסמוראים של נובונאגה תחילה ואחר כך תחת פיקודו של הדיושאי, טאקגאווה אייסו .


טאקגאווה איאיאסו יתעלם מצו מנהיגו הדיושאי ויקח את שלטון יפן השסועה תחת ידיו , יוביל את יפן עד לאיחודה תחת השוגונות שלו ובכך יסיים פרק משמעותי מאוד בהיסטורית מלחמת האזרחים של יפן .

----------------------------

המפה להלן תמקם את אזורי השליטה של השבטים השונים -במרכז יפן : על מנת להקל על הקורא בקריאת פרק זה וכן בפרקים הבאים שיעלו באותו נושא נציג בפניכם את את השבטים הגדולים ואדוניהם הדיאמיו הגדולים שיכנסו לתוך המהלך ההיסטורי במאבקי כוח וקרבות שבטיים [CLANES] החל מימי נובונאגה ועד סוף מלחמת האזרחים :

במערב : שבט מורי [מערב יפן] , שבט אודה [מרכז יפן - דיאמיו - נובוהידו הגדול/אודה נובונאגה] , שבט טאקדה [מרכז יפן-דיאמיו טאקדה שינגן ] , שבט אימגאווה [מזרח יפן פרובינציית שיזוקה דיאמיו אימגאווה יושימוטו שבט הוג'ו [ מרכז צפון יפן - דיאמיו ] , שבט אשינה [צפון יפן דיאמיו ] שבט דאטה [צפון יפן דיאמיו מאסאמונה טקדה ] כמו כן קרבות רבים יתנהלו מול הכפריים הבודהיסטים מחוזות מרכזיים באזור קיוטו .ששם דמות מרכזית ממחנה זה יהיה פרק משמעותי בעלילה ותתפוס את הבמה המרכזית במלחמת האזרחים מול נובונאגה - מיטסוהידה אקצ'י , מאבקים קשים נגד האיקו איקי פשוטי העם במהלך הקרבות במרכז יפן במחוז איגה - מרכז יפן כאן כמובן מנינו רק את הדיאמיו הגדולים והשבטים החשובים שבמהלך הקרבות עלו לקידמת הבמה המרכזית של חזית הקרב וההתנגשות על שליטה וכוח ביפן באותה עוד ישנם עוד שבטים רבים שלא נמנו כאן.




הסליידר לפניכם יציג את המון [סמל משפחתי של כל שבט או משפחה חשובה בתקופה עליה נכתב הבלוג ] גיללו אותו ותוכלו לראות המון של כל שבט עליו נדון כאן אלו יוצגו גם בראש כל סדרת מערכת קרב בין הכוחות מראשון: [שחור שלושה עלי כותרת עליונים: מון משפחת פוגייארה היוקרתית 2. שבט מורי -אדום 3. מון שבט אודה , 4 מון שבט אימגאווה , 5. מון שבט טיוטימו [הידיושי] 6. מון שבט דאטה 7. מון שבט אשינה עיגול לבן פסים לבן רקע שחור 8. מון שבט הוג'ו -משולש שחור בתוך משולש לבן 9. מון שבט טאקגאווה 10 8 . מון המשפחה הקיסרית של יפן כיום "סמל החרצית האצילי" או "סמל החרצית הקיסרי") הוא המון והסמל המשמש את המשפחה הקיסרית ביפן ומופיע על המסמכים הרשמיים שלה.









השנה 1551 - יפן בתקופה זו הייתה נתונה בתוהו ובוהו . לאחר מאות שנים , איבד השלטון המרכזי שהיה בידי הקיסר שישב בקיוטו את מרותו. השלטון התנפץ לרסיסים והיה נתון בידי דייאמו חזקים . האומה היפנית נכנסה למלחמת אזרחים עקובה מדם שבה שבטים ומנהיגיהם, הדייאמו, עם צבא הסמוראים שלהם או בשמם הרשמי הבושי ! משסעים את יפן וממלאים פסגות הריה בדם קרבות השליטה המקומית והשאיפה לכוח. אנרכיה השתררה כאשר מצביאי מלחמה- הדייאמו שהיו חמושים היטב נאבקו על כוח ועל טריטוריה .




שבט אודה ! - גיאוגרפית סמוך לאזור העיר נארה כיום (ראו מפה -Uda )


המון של שבט אודה - סמל משפחתי המוטבע על מצודות מבנים וכלים



במחוז קטן בשם אוויארי במרכז יפן , בשבט קטן חסר יחוד כלשהו בשם אודה , עומד סמוראי אחד בלתי צפוי לצאת למסע עקוב מדם שבו ימותו אלפים והוא יקבע את ההיסטוריה של יפן למשך 300 השנים הבאות. באותה שנה 1551, אירוע גדול מאוד מתרחש במשפחת אודה , היה זה מותו של מנהיג שבט האודה : נובוהידה הגדול .

כשנובוהידה הגדול מת, משפחת אודה התפרקה . מותו של המנהיג היה רגע משבר אולטימטיבי בכל תחום בתוך השבט הקטן. למעשה כדאי לשים לב כי אנו נוטים לחשוב על שבט כמשפחה אחת הרמונית ותומכת . למעשה, בשבט ישנו גרעין של משפחה מורחבת , בתוכה בני משפחה ואחים מתחרים על מעמד , ישנם גם משרתים, לוחמים ומחותנים , וישנם גם פלגים בתוך השבט מענפי משפחה שונים . כשמנהיג השבט הגדול מת , זהו הרגע שבו פלגים בשבט בוחנים את מקומם ואת כוחם .


במקרה דנן, למשפחת אודה הייתה בעיה נוספת שכן מדובר בשבט קטן יחסית והם היו מוקפים בשבטים גדולים מהם בהרבה - למעשה שבט אודה היו דגי רקק בין לוויתנים ולכן עם מות המנהיג היה עליהם לחשוב איך ישרדו אל מול הכרישים בדמות הדייאמו החזקים.


באופן בלתי צפוי לכל בני השבט , אודה נובוהידה הגדול טרם מותו בחר בבנו, אודה נובונאגה, ובכך הותיר את כל השבט הלום מעצם הבחירה, עבור בני השבט נובונאגה לא היה הבן המוצלח, הוא לא היה אהוד ורבים מהם תהו מה עלה בדעתו של נובוהידהמנהיגם הדגול שמת בינתיים, להעמיד בראשם את אודה נובונאגה .


בין אחיו ודודניו שררה יריבות קשה, כולם חשבו שהם יהיו טובים ממנו להנהיג את השבט. למעשה הם בזו לו , חשבו שהוא לא חכם מספיק וגם התנהוגותו בזויה. מעשיו של אודו נובונאגה בטקס קבורת אביו רק זעזעו את השבט עוד יותר והוסיפו אש למדורה. נובונאגה לא שמר על המסורת בטקס הקבורה של אביו (נושא חשוב ביותר ביפן) הוא פיזר על גופת אביו קטורת בניגוד לנוהג היפני , חטף מידי הנזיר המברך את הלפיד והצית את גופת אביו בניגוד למקובל במסורת היפנית מאזור הראש וזיעזע את הנוכחים שראו בכך חילול נוראי של הטקסיות בקבורת המת .


זה יהיה עבורנו רמז לעתיד לבוא. אודה נובאנגה זילזל בכולם היה מהיר חימה, כעסן וגס רוח. הוא כל כך הדאיג את המשפחה עד כדי כך שדודו, האיש שאמור היה להיות יועצו הראשי ומי שיכשיר אותו להחליף את אביו, היראטה מסאידה, שנחרד מהתפקיד שהוטל עליו ומהבחירה של נובוהידה , ביצע ספוקו מתוך תקווה שהבעת מחאה זו תביא במשפחת אודה המורחבת את ההבנה שיש להביא לשינוי בבחירה .


אך זה לא קרה, ואודה נובונאגה מכאן ואליך יהיה השליט המרכזי שיעצב היסטוריה באחד הפרקים העקובים מדם ביותר שתדע ההיסטוריה היפנית בעידן הסמוראים זו תהיה תקופה כה רצחנית ואיומה בדרך שבה הוא מחסל את כל אויביו, עד שההיסטוריונים היפנים והכתבים היפנים מתארים את אחד מתיאורי הזוועה במקדש היושב על ההר ומשקיף גם היום על הבירה קיוטו - פסגות ההר זרמו בדם כמו זרימתו של נהר בשיא עונת הגשמים . ברעבו המטורף להביא את כל יפן תחת שליטתו ומפחד מתמיד כי מי מהדייאמו יחתור תחתיו, אודו נובונאגה הפך את הריה, רחובותיה ויערותיה של יפן לערוצי נחל צבועים בדם אויביו. אילו אני, או אתם, היינו יפניים , היו בטוחים שלא היינו רוצים להיוולד לתקופת סנגוקו שבה אודה נובונאגה הוא המנהיג.


המאבק בתוך הבית- המסע להשתלטות על השלטון בתוך שבט אודה

נובונאגה ידע מיומו הראשון שהוא שנוא , בודד ומאויים, הוא גם לא טעה! בתקופת סנגוקו, רצח במשפחה היה דבר נפוץ, אבות הרגו בנים ובנים הרגו אבות ואחים הרגו זה את זה כדי להשיג כוח! ואויביו היו רבים !


ויש לו גם צרה במיטתו. הייתה לנובונאגה אישה בשם נוהימה ( היא הייתה משבט מינו) , היו הערכות שנוהימה פועלת נגדו. נוהימה הייתה בתו של אויבו בנפש סאיטו דוסאן, שהיה ידוע כ"נחש הצפע ממינו" והיא זכתה לתואר : בתו של נחש הצפע, למעשה הם נישאו כאמצעי להביא שלום בין שני השבטים. אודה נובונאגה ישן כל יום כשבחיקו שוכבת בתו של הצפע במיטתו. היו חשדות שהשיאו לו אותה כדי שתרגל אחריו, יש שהעריכו כי היא קיבלה הוראה לרצוח אותו , ואף שמועות הילכו בחצר השליט כי היא קשרה קשר עם אחיו נובויוקי לרצוח אותו . אחד משומרי ראשו של נובונאגה לחש באוזנו , שאחיו נובויוקי מתכנן מהפכה - אודה נובנאגה באיבחת חרב עורף את ראש אחיו נובויוקי בחדרו כשפיו עדיין מלא בסאקה .


האיום הגדול השלישי ואולי הגדול ביותר היה עליו מבין דודו נובוקאטה , ששלט בצפון אווארי . נובוקאטה היה ללא ספק יריב חזק מאוד שקרה תיגר על שלטונו של נובונאגה וביקש את התואר לעצמו על מנהיגות השבט! יריב קשוח זה מחייב את נובונאגה לצאת לקרב מכריע , ובשביל זה הוא צריך סמוראים והרבה. או אלי כפי שהבין נובונאגה היה צריך משהו גדול יותר .

למעשה בניגוד לכל מה שחשבו עליו בני משפחת אודה, נובונאגה יתגלה כטקטיקן ואסטרטג מלחמה מבריק מאוד, ואולי הוא יותר מכולם הבין מה עומד בפניו ומה עליו לעשות , הטקטיקות הבאות וההתמודדות עם אויביו שיתוארו להלן, הם שיזכו אותו בקרב חוקרים בין לאומיים ובספר ההיסטוריה היפנית בתואר "אלכסנדר הגדול של יפן".


וזאת בניגוד גדול מאוד להערכות הראשונות שהיו לכל בני שבט האודה כלפי הבן הנבחר על ידי אביו נובוהידה הגדול, היתכן שבכל זאת נובוהידה הגדול ראה את מה שכולם לא יכלו לראות ? זאת נוכל להחליט לאור המהלכים הבאים שיתוארו להלן כחלק מהמסע הגדול של אודה נובונאגה במאמץ להכפיף את כל הדייאמו הגדולים תחתיו ולכלול את כל הטריטוריה של יפן תחת כוחו ושרביטו.


אודה נובונאגה " אלכסנדר הגדול" של יפן


אודה נובונאגה באיורים היפנים


פסלו של אודה נובונאגה בעיר קיוסו - יפן



נובונאגה שמר אמנם על מסורות עתיקות של הסמוראים [בשיטות לחימה וכד']. אך הפעם הוא הבין שהלוחמה היפנית הולכת ומתרחקת מן הסגנון הישן . הוא רואה את התהליך שבה הלוחמה נעשתה יותר תעשייתית, לכן הוא הבין שהוא חייב צבא גדול הרבה ממה שהיה ברשותו אז.

---------------------------

נובונאגה יוצא למסע הגדול


מדברים על נובונאגה כאלכסנדר הגדול של יפן הוא כנראה היה המנהיג הצבאי החדשני ביותר בזמנו. נובונאגה השתמש והפעיל טקטיקות צבאיות חכמות. הוא השתמש ברובה הארקובז באסטרטגית הלחימה שלו והיה פתוח לרעיונות חדשניים .

ובמקום שבו הוא זיהה חולשה הוא הפעיל מראש אסטרטגיה שתתמודד עם חולשה זו .

----------------------------

עד לנובונאגה צבאות הסמוראים היו יחסית תמיד קטנים במימידיהם ובכמות המשתתפים. ככל שכמות אויביו גדלה, גם צבאותיו הלכו וגדלו למימדים ענק. נובונאגה היה צריך יותר


מגוייסים , וכאן הוא מפעיל טקטיקה ראונה של שינוי, נובונאגה החל לגייס יותר ויותר חיילים מפשוטי העם, אלה נקראו ביפנית אשיגארו (חיילים שבאו מפשוטי העם) .

האשיגרו הם למעשה כפריים לשעבר עם מקל ביד, אך עד מהרה הם הפכו תחת ידו של נובונאגה לאשיגרו נוסח נובונאגה , הוא צייד אותם בנשק ואימן אותם הם התפתחו להיות חשובים בקרב ומאספסוף הפכו לצבא לוחם רב כוח.

---------------------------

1558 : שנה אחרי שרצח את אחיו נובויקי, והספיק לאסוף כ-3000 לוחמים שהיו בעיקר א


שיגארו (חיילים איכרים) הוא עוזב את מרכז אווארי יוצא מטירת קיוסו וצועד צפונה עד איוורורה שם מוקם נובוקאטה, לעימות עם בן דודו נובוקאטה שקרא עליו תיגר. בצד השני גם נובוקאטה מצליח לגייס כ-3000 לוחמים אך לוחמיו הם סמוראים , חיילים מיומנים ומאומנים היטב. על פניו הקרב הוכרע נובונאגה הבלתי מנוסה בעליל בקרבות יוצא כאן לראשונה לקרב דמים ענקי בין סמוראים . כשמצד אחד עומדים 3000 איכרים ומצד שני אויבו בחזית עם 3000 סמוראים בכירים .

אבל לנובונאגה יש מתנה שתשנה את פני המלחמה היפנית לנצח- הרובה! רובה הארקבוז

-----------------------

ב-1453 ספינה פורטוגזית שיצאה ממקאו סטתה ממסלולה ונטרפהבסערה עד לחופי טנגשימה שבחוף הדרומי. כנראה שהיא הייתה צריכה להגיע לסין, אך כמו שקורה פעמים רבות בהיסטוריה היפנית משהו קורה בטעות והוא משנה את כל המציאות.

---------------------------

עם אשיגארו ורובי ארקבוז יצא לקרב הוא ידע שלנובוקאטה יש את כל היתרונות : צבא גדול מיומן וזריז, שמשתמש בקטאנה מעולה, אז באסטרטגיה מרתקת הוא בנה טקטיקת לחימה שבה הוא ריסק כל אחד מיתרונותיו של נובוקאטה.

שבכות עץ הוא בנה על מנת לעצור את זריזות צבאותיו של נובוקאטה, מאחוריהם הוא הציב את חיליו חמושי הרובים, אלא שהוא זיהה שלוקח המון זמן לטעון את הרובה בין ירי לירי, ולכן מאחורי החילים עם רובים הוא הציב את חילים עם החצים.

וכך כמו במקהלה הוא נתן לחילי נובוקאטה להתקרב עד 100 מ' מחיליו, ואז החל במסע ירי, ובין טעינה וטעינה, כמו מנצח בתזמורת הוא סימן ללוחמי החץ לירות חצים, מיד לאחר ירי הרובה , ולכסות על פרק הזמן הארוך של הטעינה מחדש של הארקבוז, כך חילי נובקאטה האדירים נותצו בין השבכה, לירי רובה, וירי חץ , והתזמורת של נובונאגה התגלתה בהרמוניה מושלמת.


הוא הביס את חיילי נובוקאטה הסמוראים המיומנים בהרף עין , 1200 הרוגים היו בקרב זה. נובוקאטה נסוג, ונובונאגה צר עליו במשך 3 חודשים , עד שנובוקאטה נכנע ומת בעריפת ראש. הניצחון בקרב זה על בן דודו, ללא ספק סימן את אודה כלורד של שבט אודה ! 9 שנים אחרי מות אביו, הוא היה המנהיג הבלתי מעורער של מחוז אווארי. אך הסאגה רק בראשיתה , אויביו של נובונאגה רבים מחד, והוא הפך לרעב ואמביציוני מאידך.

----------------------------------

דמות נינג'ה מתפתחת בתרבות היפ


נית




להביס את אויביו הגדולים: מסע אל אוייבים מחוץ : אימגאווה יושטמוט, הבודהיסטים, איקו איקי , טקדה שינגן






אימאגאווה יושימוטו - קרב אוקוחוזאמה

יהיה הדייאמו הבא שאיתו יצטרך נובונאגה להתמודד , יושימוטו היה דייאמו ומצביא חזק מעורר יראה , הוא בא ממחוז Suruga Province שבפרובינצית שיזואקה (ראו מפה מטה) שצעד לעבר קיוטו הבירה שם יושב מרכז השלטון והקיסר, כדי להגיע לשם הוא חייב היה לעבור דרך מחוז אווארי של נובונאגה. נכון לאותם ימים היו כ-8 דייאמו חזקים שיכלו לתבוע את רעיון איחוד יפן לעצמם כדי לעשות זאת הם היו צריכים להגיע לקיוטו הבירה ולהשתלט עליה . נובונאגה לא התכוון לתת ליושימוטו לעבור בטריטוריה שלו .

אימגאווה יושימוטו [1519 -1560 ] היה דיאמיו , אדון פאודלי בולט , הוא היה מבוסס במחוז סורוגה בפרובינציית שיזוקה. והיה אחד משלושת הדיאמיו ששלטו באזור טוקאידו אימגאווה היה דיאמיו ששלט על שטח ענק ויש לו צבא של 45,000- חיילים סמוראים ואלו היו פי 12 מצבאו של נובונאגה , איך שלא נסתכל על זה לנובונאגה לא היה סיכוי להביסו בקרב והוא ידע זאת . נובונאגה יצטרך שוב להמציא את טקטיקת הלחימה שלו .






אימאגאווה יושימוטו באיור יפני [האיור השמאלי מתאר את נובונאגה נועץ החרב בליבו ]



Shizuoka Prefecture ,Suruga Province

נובונאגה בנה מודיעין, היה לו מודיעין מצויין ! יש לו סיירים רבים שסיפקו לו מידע על כל תנועה ועל מיקום המחנות . נובונאגה ידע כל מה שצריך לדעת לפני שיצא לקרב כלשהוא, לכן הוא גילה היכן חונה אימגאווה והאסטרטגיה שלו הייתה להגיע אליו ישירות ולהרוגו בהפתעה עוד לפני שחילותי יבינו בכלל מה קורה . הוא מפגין יצירתיות נפלאה ויוצא בהפתעה לקרב אוקוחוזמה, בשעה שאימגאווה סועד ארוחת ערב ושותה סאקה באוהלו , הוא בא עם רובים וחצים ותוקף בשעת לילה ומתעמת ישירות מולו, הוא מכוון חץ אחד אל עבר ליבו של המנהיג אימגאווה מת בשנת 1560 בעת שהוא צועד לעבר קיוטו כדי להפוך לשוגון . הוא נהרג בכפר דנקאקוחזמה [DENGAKUHAZAMA] וכשהוא הורג אותו למעשה הוא סיים את הקרב . נובונאגה מעיז לצאת נגד מצביא שיש לו צבא הגדול פי 12 מצבאו, ומסיים ב- 15 דקות של קרב את כל הקרב הצבאי- ונובונאגה הורג את הדייאמו הגדול אימגאוה. קרב מכריע בהיסטוריה היפנית.


קרב אוקוחוזמה - העמיד את נובונאגה במרכז הבמה ואפשר לו להתחיל במה שיהיה האיחוד מחדש של יפן. בקרב הזה הוא גם זכה ב2 בני ברית חשובים מאוד בהיסטוריה של יפן האחד טאקגאווה איאיאסו (המאחד בעתיד) והשני: נובונאגה מזהה סמוראי צעיר שהצטרף כאשיגארו השם שלו טויוטומי הדיושאי , הוא התחיל כחיל רגיל בצבא נובונאגה אך הרשים את נובונאגה בכישוריו הצבאיים., במנהיגות צבאית , כתוצאה מכך הוא עלה והתקדם בתוך מחנה נובונאגה כאחד מהגנרלים החשובים של יפן.


באוהל של אימגאווה הוא גם פוגש בטקגאווה אייסו שבאותו זמן היה לוחם בצבא אימגאווה, ביפן לוחמים עברו לצד המנצח אם הבסת או הרגת את המנהיג שלהם, כך נסללה דרכו של אייסו למחנה של נובונאגה בפעם הראשונה.

כך הברית השנה הייתה בין נובונאגה לאייאסו, למעשה טאקגאווה אייסו נמסר כבן ערובה למשפחת אימגאווה כשהיה נער, זה היה מקובל להעביר בן או בת כבני ערובה למען שמירה על ברית בין שבטים. אייסו הצעיר קיבל חינוך צבאי במחנה אימגאווה היה מצופה מאייאסו שילחם בצבא אימגאווה , אבל לאחר שמנהיג משפחת אימגאווה נהרג אייאסו מחליט לקשור את גורלו בגורל האיש שהביס את אדונו הגדול כלומר הוא החליף נאמנות.

החלפת נאמנות הייתה אחד מסמלי תקופת סנגוקו , למעשה מה שהיה חשוב זה רעיון איחוד יפן ולכן חיילים היו הולכים עם מי שהיו מוכנים לקחת סיכונים או אלה שהיו חזקים, או מנהיגים שהיו במגמת התחזקות.


החשיבות של קרב אוקוחוזמה היא בכך ש3 גברים שיעצבו את גורלה של יפן שנים רבות אחר כך מתאחדים ונפגשים בקרב זה.

אודה נובנאגה, טיוטומי הדיושאי , וטקגאווה אייאסו- זהו מפגש משולש וגדול עם שתי דמויות אלו לצידו נובונאגה יוצא לסדרה של קרבות נגד יריביו , כובש שטחים רבים ואז צועד לעבר קיוטו, לכן יש הטוענים שכאן הוא התחיל את איחוד יפן. אך עדיין המשימה לא הושלמה . הן במערב והן בצפון היו דייאמו חזקים שלא הסכימו לקבל אותו , מי שהתנגד לו טעם את חרבו. הם ידעו שנובונאגה רוצה את הכוח לעצמו ולכן הקרב האמיתי רק התחיל .


------------------------------------

1568 - 10 שנים אחרי שניהל מערכה במטרה להשתלט על המחוז שלו, מצביא הסמוראים אודה נובונאגה השתלט על חלק נכבד משטחי מרכז יפן כולל הבירה קיוטו. עתה חלומו של אודו נובונאגה היא לרסק את השבטים שעדיין מתנגדים לשלטונו ולאחד את יפן אחרי 100 שנות קרבות עקובי דם תחת שלטון אחד.

אבל האכזריות האגדית של נובונאגה עוררה כלפיו כעס איום בקרב רבים לכן בכל רחבי האומה אויבים רבי עוצמה זממו נגדו.


שנת 1568- נובונאגה, אמן בשדה הקרב בהיבט אסטרטאגי, אך בקיוטו הוא התחיל לראות את הפוטנציאל לשלטון . כל הדייאמו ובעלי המעמד ביפן הבינו שהוא חומד בשלטון לעצמו , לכן הם נאבקו לעצור אותו. גם העם הפשוט הבין זאת גם אנשי הדת והם נחרדו.



דמות הסמוראי עם הלבוש האופייני בחשכת היער


נובונאגה עתה במסע מלחמה חדש - המלחמה עוברת למקדשים , לעם הפשוט , כפריים, פועלים


הפעם הכוחות נגדו הם אחרים : המוסדות הדתיים הבודהיסטיים ! הם יצאו נגדו מהמקדשים הגדולים שבחלקם התיירים מבקרים היום, הבודהיסטים ונזיריהם היו מעורים מאוד במאבק הפוליטי הזה .

כידוע מוסדות דת הם כוח עצום בתוך החברה וההשפעה שלהם חזקה מאוד, עבור נובונאגה התמונה ברורה או שהוא היה מצליח לחבק אותם לחיקו או שהוא חייב לחסל אותם.


במקדשים הללו ממש בתקופה זו של מלחמת האזרחים התפתח המושג " נינג'ה " משמעו היה חשאי , לוחמת גרילה , למעשה בתוך המקדשים הבודהיסטים הלכו וצמחו נינגות רבות , במקדשים שהיו בדרך כלל מנותקים או בלב יערות בפסגת הרים, שם הלכה וצמחה לה לוחמת נינגה ולוחמות גרילה . במקדשים הם הכינו נשק, התאמנו נשים כגברים, הסתירו נשק במקומות מסתור על ההר ובסליקים .




כאן המקום להעיר : בודהיזם הגיע ליפן שנים רבות לפני עידנו של נובונאגה, בערך במאה ה6 לספירה , עוד לפני שיפן הייתה מדינה. המקדשים על פי התפיסה המחשבתית , אמורים היו לקיים פולחן וטקסים דתיים שיגנו על יפן מפני פלישה , מחלות ומפני קשיים . זו הגנה אלוהית מפני כל איום חיצוני או פנימי.

המוסדות הבודהיסטים לעיתים קרובות היו בעלי נשק רב לא פחות מהמצביאים. והם היו מוכנים להלחם עד מוות. הם לא פחדו משום דבר. התפיסה שלהם הייתה שניצחון בקרב או אפילו אם ימותו בקרב , מבטיח את גן העדן .

לכן המקדשים היו מוסדות חשובים , מערכת דתית שהיה לה גם כוח צבאי, והם נאבקו למנוע את שליטתו המוחלטת של נובונאגה במרכז יפן - מדוע הם יצאו נגדו הייתה לך רק סיבה אחת מרכזית: אכזריותו הרצחנית המטורפת של נובונאגה ! נובונאגה טבח בעם כמו בית מטבחיים והם לא יכלו לחיות עם האיום הפנימי הזה נגד בני עמם.


הם הטרידו את נובונאגה , כשהוא יושב בחדרו על ריצפת העץ בטירתו, הלום מכוח ואלכוהול, הוא קורה למפקדו הצבאי ונותן לו הוראה במשפט פשוט אך כל כך משמעותי ואכזרי, תיפטר מהם! נובונאגה קרא תיגר על המוסדות הדתיים הבודהיסטים במרכז יפן ומי שיצא בראש הצבא הזה נגד המוסדות הדתיים היה לא אחר מאשר אחד מבניו .


"איקו -איקי " המקדשים לא היו האיום היחיד ואפילו לא העיקרי שהגיע נקרא לזה: מהמחנה הבודהיסטי, בתוך הבודהיזם התפתח גם פלג מיליטנטי, חדש שנקרא "איקו איקי". [אם נרצה נגדירם כך: מחנה הפועלים והאיכרים הפשוטים ]

הוא היה מורכב מקהילות מאמינים שהיו פזורות ברחבי הארץ. האיקו איקי מדבר אל האיכרים ופשוטי העם היותר עני וחלש היות והוא היה נוסחה פשוטה מאוד לגאולה. איקו בפשטות - לחזור לאמונה שלך בבודהה, זה היה עוצמתי ביותר בארץ שעדיין פשטו בה עוני, רעב ומלחמה.

האיקו איקי- איחדו אנשים ממעמדות חברתיים שונים שנאבקו במטרה להגן על מקומות הפולחן ועל הקהילות שלהם באופן קולקטיבי. סוחרים, תושבי כפרים, נזירים, אלו התאחדו סביב האמונה המשותפת שלהם במטרה לנסות ולבטל את שלטון הדיאמו בארצם.

עד סוף המאה ה-16 לאיקו איקי הייתה רשת ברחבי יפן. הם בנו מצודות מקדש גדולות וקרנם הלכה ועלתה בכל מחוזות יפן היו להם צבאות של נזירים, ואיכרים, והם מבחינה מחשבתית שחיזקה אותם האמינו וענו לסמכות גבוה הרבה יותר - האל!

הם לא היו מוכנים להיות כפופים לאף אחד ממניהיגי הדיאמו הגדולים כולל אודה נובונאגה . מנהיגי האיקו יאקי אמרו:

" אודה נובונאגה מענה את האנשים שלנו!! מעשיו הם מן השטן ".


הערה: עלינו להוציא מראשנו את המחשבה או התדמית של הנזירים הבודהיסטים ,כאנשים שלווים שהעבירו את חייהם בתפילה, הם היו אויב צבאי אמתני וחזק!

נובונאגה מצד שני, מבחינתו הפך את ענין האיקו איקי - למקרה של : "למען יראו ויראו"!! הוא הרגיש שהם מאיימים על סמכותו . ושהם עשויים להוביל להתקוממויות ברחבי המדינה בנקודות האסטרטגיות עליהן הוא רצה לשלוט, לכם החליט שהוא חייב לחסל אותם!!!

משמעות הדבר הזה היא כי דייאמו או מנהיג חזק יוצא עתה למאבק רצחני לא רק כלפי מתחריו הגדולים הדייאמו, עתה הוא מפנה את חרבו נוטפת הדם כלפי האזרחים ההפשוטים למעשה כלפי רוב העם היפני ! והוא יצא במסע רצחני ואיום .

כשנובונאגה פעל נגד האיקו איקי מטרתו הייתה: השמדה מוחלטת שלהם ! .נובונאגה טבח בכלן מי שעמד בדרכו !


מעשיו כלפי אוייביו בכלל וכלפי האיקו איקי והמחנה הבודהיסטי בפרט היא שזיכתה אותו באנקדוטה היפנית באימרה, אם תדבר לציפור והיא לא תענה מה תעשה אמלוק את ראשה באיבחת חרב , אניחו על כלונסאה בחוצות שערי העיר בסמוך לכלונסאות הנושאות את ראשי אביה ואמא .


אוגוסט 1570 : נובונאגה נע להשמדת האיקו איקי. הוא השמיד מס' מצודות שלהם ואז מחליט להכות בלב הפועם של הבודהיזים ביפן : מקדש אנאריאקג'י בקיוטו זאת החלטה שתאיים על כל מה שהוא פעל להשיג.


מפקד הבודהיסטים במקדש - בנאום בפני מאמיניו קורה להם לא לאפשר זאת ולא לוותר! מצד שני.

מקדש אנריאקאג'י, היה בזמנו המתחם הבודהיסטי בעל ההשפעה הפוליטית הגדולה ביותר ביפן . ובמשך מאות שנים היה לו כוח פוליטי שהתחרה בכמה מהמנהיגים הגדולים ביותר ביפן. כמו כן היו קשרים הדוקים לכל אורך ההיסטוריה של קיומו עם חצר השלטון. מהיעג האיקו איקי במעמד שיחות מוטיבציה בפני קהל מאמיניו אמנם נטילת חיים מנוגדת להוראותיו של בודהה אך צאו לקרב, והתנגדו בכל הכוח.

נובונאגה היה אנטי בודהיסט אך יותר מכך מה שהכעיס אותו ביותר היה שהנזירים סיפקו מקלט לאויביו וליריביו הפוליטיים הנמלטים. בנוסף לכך, מקדש אנריאקוג'י היה כל כך קרוב לקיוטו , הוא ממש השקיף על העיר עד כדי כך שכאן היה איום אסטרטגי אפשרי להישרדותו של נובונאגה.


משום כך נובונאגה קיבל את ההחלטה הגורלית ביותר בקריירה שלו : הוא יתקוף וישמיד את המנזר הגדול ביותר ביפן האנריאקאג'י!

בספטמבר 1571 נובונאגה ריכז צבא ענק , והתקדם לעבר המקדש, התקדמותו גרמה לאזרחים יפנים רבים לברוח מהעיר ולסגת לפסגת הר- הייאי שם נמצא מתחם אנאריאקג'י. נובונאגה נתן הוראה ללוחמיו הסמוראים לרצוח את כל מה שנקרא בדרכם ילדים, נשים, תינוקות , גברים, נזירים ומשפחות שלמות. על זה נעיר כי בתקופת סנגוקו הייתה אלימות מכל הצדדים אבל מקרה אנריקיוג'י הביא את האכזריות לדרגה אחרת. כשהחילים התקרבו למקדש הם הציבו בפני אנשי האנריקיוג'י אולטימטום נאמנות לנובונאגה או שיתנגדו והוא ישמיד אותם , הם בחרו באופציה השניה והתנגדו בכל הכוח. המקדש נשרף עד היסוד ואזרחי קיוטו היו יכולים להביט אל השמיים המזרחיים ולראות אותם מוארים בלהבות המנזר הבודהיסטי המפורסם ביותר ביפן. אנשי נובונאגה צדו את כל מי שברח ילדים נשים וטף ורצחו אותם בדם קר בעריפת ראשים. הם העמידו נשים ילדים ואבות על ברכיהם בלב היער וערפו ראשיהם מול בני משפחתם. חיליו שלו לא עמדו במראות הנוראים ובארועים שהתחוללו שם. הוא עורר סלידה אפילו בקרב כמה מבין הגנרלים הכי נאמנים לו אחד, מהם אקצ'י מיטסוהידה ,בודהיסט אדוק בעצמו , החל מאותו הרגע לפקפק ביכולתו של נובונאגה לשלוט ולהביא איחוד. את השם אקצ'י מיטסוהידה ראוי לנו הקוראים לזכור היטב הוא יהיה במידה רבה האיש שירעיד את אמות סיפיה של ההיסטוריה היפנית בפרק זה של מלחמת האזרחים ! האדמה החלה לרעוד בפעם הראשונה תחת רגליו של המנהיג האיום והעריץ ביותר שידעה יפן.

חוקרים והיסטוריונים העירו על כך: שברור היה שישנו משהו פתולוגי בנפשו ובאישיותו של נובונאגה . אף אחד מהדייאמו לא נמנע משימוש בכוח אבל נראה היה שלנובונאגה הוא הסב עונג.

הטבח היה מוחלט , מספרים שנהר של דם שזרם במורד ההר נראה למרחוק וזה היה כמובן מסר לפלגים בודהיסטיםאחרים כמו גם לדייאמו האחרים שנובונאגה לא יכבד אף גבול! האיש הזה שהיה לו סיכוי מציאותי לאחד לפחות את המחוזות המרכזים של יפן התכוון לעשות זאת באמצעות שפיכות דמים וכוח החרב. אבל השמד שהוא הטיל על אנריקיוג', יחזור וירדוף אותו מאוחר יותר. שפיכות הדמים נמשכת נובונאגה מכה במעוזים נוספים של האיקוי איקי והורג אין ספור בודהיסטים.

האלימות הנוראית הזו מעוררת את זעמם של מצביאים אחרים הידועים כדייאמו . לא רק הממסד הבודהיסטי הופתע מהפעולה של נובונאגה בהר הייאי , רבים מהדייאמו השתכנעו עתה שנובונאגה הוא רודן שיש להפיל אותו !


המלחמה עם הנמר מקאיי טקדה שינגיין - במפה : אזור קופו - קאי (מחוז יאמנשי )


אך לא לכולם יש את היכולת לכך, אך לאחד המרכזי שבהם שיש יכולת קראו TAKEDA SHINGEN , דייאמו ממחוז קאי במרכז יפן, נודע כמצביא פראי במיוחד טקדה שינגן שזכה לכינוי "הנמר מקאי " היה בעל מוניטין של אדם אלים מאוד מחד ששיטות ההענשה שלו היו לטבול את האוייב בעודו בחיים במים רותחים מאידך הוא בודהיסט מוסמך . הסלוגן של הנמר מקאי היה: "תחת השמיים אני בלבד ראוי ליראה" הוא אחד האנשים בעמדה ובעל כוח לעצור את נובונאגה.


גלריה: טָקֶדָה שִינגֵן טקדה שינגן - הנמר מקאי 武田信玄 אנשים המציגים את טקדה שינגן וחייליו, במהלך פסטיבל טקדה שינגן אשר נערך בעיר קופו ביפן מדי שנה IIIIIII שחזור מודרני של חליפת הסמוראי של טקדה שינגן.


אחרי שנובונאגה תקף את המקדש, טקדה החליט להתעמת עם נובונאגה. פעולתו הראשונה הייתה לתקוף תחילה את טאקגאווה אייסו בין בריתו של נובונאגה שאדמותיו שכנו ממזרח לנובונאגה ומדרום לשינגן , הוא רצה לחסל את אייסו ואז לתקוף את נובונאגה . אייאסו היה בנחיתות מספרית מול טקדה אך יש אס אחד גדול בכיס- ברית עם נובונאגה. אייסו ישלח לנובונאגה מכתב מאיים ויבקש סיוע , או שהוא , כתב אייסו, יחבור לשינגן נגדו. נובונאגה מבין את הרמז ושולח סיוע. בשלב זה יש לזכור נובונאגה מצוי עמוק בתוך מלחמה במרכז יפן נגד מוסדות הבודהיסטים. רוב הצבא שלו מעורב בקרבות אחרים. בכל זאת הוא שולח צבא קטן של 3000 איש לסייע לאייסו.

טקדה עם 35000 לוחמים אייסו עם 8000 לוחמים , אייסו מחליט לצאת לקרב על אף כך. הסיבה: הוא חייב להפגין בטחון ומפגן כוח עבור הוואסלים שלו . סמוראים נאמנים לדייאמו שמנצחים הם לא צמשרתים שליט רופס שפוחד לעמוד בפני פולש.

אייסו נגד טקדה: 25.1.1573 - אייסו תוקף למרות נחיתות של 1 ל-3 , שינגן משמיד אותו תוך מס' שעות ואייסו נגרר על ידי לוחמיו בחרף שיניו החוצה מזירת הקרב. אייסו מושפל ניסה לצאת כמו נובונאגה נגד כוח גדול ממינו ונכשל. טדקה ימשיך לזנב באייסו ויכבוש עוד ועוד משטחיו בלי שאייסו יכול לעצור אותו ,אייסו על סף תבוסה ושינגן מזנב בוא , אך למזלו של אייסו באמצע ההצלחה שלו- שינגן מת באופן פתאומי. כנראה מסרטן כבד, מעין סוף חסר רשמיות למצביא מהולל.

לפני מותו נתן צוואה "יש לשמור על מותי בסוד משך 3 שנים", הוא רצה לתת ליורשו בנו טקדה קטיסיורי זמן לייצב את שלטונו במחוז קאי. טקדה קטיסיורי בנו היה גנרל מוכשר ונלחם באומץ רב הבעיה הגדולה שלו הייתה תמיכתם של הגנרלים הבכירים של אביו. הוא נתון בתחרות מול הזיכרון של אביו המהולל שהגנרלים העריצו. אביו היה דמות ענקית , לא כל תומכיו סומכים על בנו. אמא של קטיסיורי הייתה אחת הנשים ששינגן לקח בכפיה להיות פילגש שלו , לכן רבים מהם חשבו שקטיסיורי ממזר . תוצר של נישואים מחוץ לנישואים .

באופן מפתיע קטיסיורי מקבל מכתיו מאשתו של אייסו אויבו ובן בריתו של נובונאגה: ליידי טסוקייאמה. היא ואייסו התחתנו כשהיו צעירים מאוד בני 14-15 שנים , אלו היו נישואים מאורגנים במסגרת הסכם שלום, הם לא אהבו זה את זו ויחסיהם היו לא טובים , חיו ביחד 13 שנים ונולד בן . ליידי טסוקייאמה הייתה קנאית , אישה גאה ואלימה , בעלת מזג חם, אחת שקשה מאוד להסתדר איתה. אייסו לקח פילגשים משום כך. היו לו מספר פילגשים והוא העדיף את חברתן . באותם ימים לכל גבר בעל כוח יש פילגשים. ליידי טסוקיימה קינאה בעובדה שהוא החזיק 19-20 פילגשים עבורה זה היה מומנטום לנקום ולבגוד באייסו וזה מה שהיא כתבה לקטיסיורי.


קטיסיורי מנגד ראה בכך הזדמנות לחסל את אייסו ובכך להשיג מעמד בקרב הגנרלים של אביו. במקום להמתין 3 שנים כפי שאביו שינגן הורה, הוא החליט לעשות מהלך מוקדם יותר וזה יוביל לאחד העימותים האייקוניים של תקופת סנגוקו.


בעקבות כך: בשנת -1575 קטיסיורי מוביל את כוחותיו וצועד למעשה באותה הדרך בה אביו הלך כמה שנים קודם . מבחינת אייסו -זוהי פלישה לשטח הטריטוריאלי שלו ! טוקגאווה אייסו מודע לאיום המתחולל , המרגלים שלו בשטח תיארו את גודל הכוח הצבאי שפלש לשטחו בובלת טקדה קטיסיורי אוייבו , בערך 15000 איש , ואם הוא לא יצליח לעצור אותם הם עשויים לחסל אותו לחלוטין.


- מבחינת אייסו המצב חמור ביותר והוא מזדרז לשלוח מכתב לנובונאגה , פעמים רבות הוא אייסו נלחם לצידו של זה האחרון ופעמים לא מעטות גם בא להציל אותו בקרב , עתה הוא ציפה לסיוע של נובונאגה! הוא כותב לנובונאגה " אני עשיתי את כל הדברים הללו בשבילך , אם לא תשלח תיגבורת מכוחותיך לסייע לי אני אחליף צד במערכה ויחד עם קטיסיורי נפלוש לאדמותיך, נשתלט על טירתךונביס אותך!" אמירה כזו לאודה נובונאגה היא לא דבר של מה בכך , זהו מהלך דרסטי . אם נובונאגה יפסיד במהלך כזה , ניתן לומר שזו תהיה תבוסה רצינית ביותר שהוא יספוג עד כה. והמשמעות הנוספת של כך מבחינתו היא עצירה של כל סוג התפשטות נוספת מזרחה - אחד משאיפותיו הגדולות!.


אבל מעבר לכל אלה היה טמון בהתפתחות כזו מבחינת נובונאגה משהו גדול עוד הרבה יותר , שבירת הילת הפחד מהאיש הבלתי מנוצח . התפחות כזו בנוסח שתיאר אותה אייסו תביא לכך שמוניטין הבלתי מנוצח של נובונאגה יסדק, ואז הוא יתחיל לפתח מוניטין של אדם שאפשר להביס אותו , זה יהפוך לקלף מרכזי בידי מתנגדיו הכל כך רבים.


אייסו צדק ונובונאגה ידע זאת, ולכן הוא מזדרז לשלוח את הרץ המהיר ביותר שלו כשהוא נושא בידו מכתיו ובו הוא מבטיח לאייסו תמיכה של כוח סמוראים + כמות גדולה של זהב. נובונאגה אוסף את צבאותיו והוא הולך לפגוש את אייסו .

יוני 1575- אייסו ונובונאגה משלבים כוחות ויחד הם צועדים לקראת עימות עם קטיסיורי . צבאותיהם של נובונאגה ואייסו עוצרים במישורי שיטרהגהארה (Shitaragahara) , קילומטרים אחדים מהמקום בו קטיסיורי חונה עם כוחותיו . לצפיה במיקום הקרב על מפת יפן לחץ על הקישור הבא :https://goo.gl/maps/edqP1Y4jyWraA2mf9


ערב הקרב נובונאגה רוקם תוכנית נועזת מתוך תקווה שהיא תסייע לו להביס את הצבא הגדול ביותר שעימו יאלץ להלחם איי פעם עד אותה שעה.

ראוי להעיר : אחד הדברים המרתקים בדמותו של נובונאגה' הוא שהוא עושה שיעורי בית והוא עושה אותם היטב! וביסודיות . הוא תמיד מוכן היטב לעימות עם האנשים עימם הוא הולך להלחם .


שבט טקדה - מבחינה צבאית ידוע בזכות המהירות שבו הוא מסוגל לפרוס מחדש את חייליו אם לא עוצרים אותם . הם יכולים להזיז את כוחותיהם במהירות .

כדי לשכך את המתקפה נובונאגה בונה סדרת משוכות שהוא מקווה שיאטו את האוייב. המכשולים הללו הוצבו בצורה שבה ככל שהכוחות של טקדה יתקדמו ההתקדמות תופרע ותיפגע . כל מטרתו הייתה לפתות את טקדה למה שבעצם יהיו אזורי הרג . ברגע שהם יהיו שם, מכשולים אלו ישבשו את תנועתם. ושם כאשר הם תקועים בין השבכות הצלפים של נובונאגה וטקגאווה יעשו כבר את המשך העבודה. בשלב הזה נכנס לפעולה רובה המוסקט.



עם זאת אחת החולשות של רובה המוסקט בתקופה זו היה זמן הטעינה - צריך היה לשפוך לקנה חומר נפץ . זמני ההטענה היו זמן מת מסוכן ללוחם שבו אויבו היה יכול להרוג אותו. נובונאגה משום כך המציא שיטה מצויינת לצמצם את הבעיה הזו במה שמכונה : "מטח 3 היריות" . או אפקט האש המתחלפת.

נובונאגה בנה אסטרטגיה שאנו נכנה אותה : תזמורת האורקסטרה של הקרב . שבכה , ארקובזים, וקשתים - בניצוחו של נובונאגה במתכונת מטח 3 היריות הפכו את שדה הקרב לשדה קטל שבו צבא ענק נופל לרגלי אסטרטגיה צבאית מרתקת .

כך: נובונאגה הציב יחידות ארקובזים בשילוב שניים או שלושה קשתים. בזמן שהארקובזים יטענו מחדש הקשתים יוכלו לכסות את הזמן המת במטח חצים. זה יהיה מתוזמן בצורה מסודרת וכך קיבלנו את אפקט אש מתחלפת מאחורי הצלפים של נובונאגה יש לו חיילים מצויידים בכידונים כדי להוריד את הרוכב מסוסוואז הוא נתקף בחרבות וחניתות .

הטקטיקה הטיפוסית לטקדה קטיסיורי הייתה לנסות ולנוע מסביב לאוייב להקיף אותו ואז להביס אותו מכל עבר(במידה רבה טקטיקה שהייתה אופיינית לאסטרטגית הקרב של גרמניה במלחמת עולם שניה ). קטיסיורי מצידו היה משוכנע שיוכל לנצח בקרב כך גם חסידיו . הם לחמו נגד טקגאווה בעבר והביסו אותו בניצחון מרהיב . בערב הקודם לקרב עדיין ניתן היה לומר כי לכל אחד מן הצדדים היה סיכוי לנצח . תבוסה הייתה יכולה להזיק מאוד לתדמית של נובונאגה ביפן הוא רכש אוייבים רבים עד אמצע שנות ה-70 של המאה ה16.

קרב נאגאשינו:

כששני הצדדים יתעמתו בבוקרו של היום הבא, זה יהיה אחד הקרבות המכריעים ביותר בהיסטוריה של יפן ושיהווה ציון דרך חשוב .

בבוקר הצבא של טקדה מתקדם ותופס עמדות על קו הרכס שפונה לעמדות של נובונאגה.

קטיסיורי רואה את העמדות של נובונאגה אבל בשלב זה הוא לא ממש יודע בדיוק מול מה הוא מתמודד בדיוק.

קטיסיורי יפתח בקרב , יריות, חצים, כוחותיו מנסים להבקיע את המכשולים שבנה נובונאגה , כל עוד הוא ממשיך לתוכנית הכיתור שלו יש לו סיכוי להצליח. זה מבסס את הרעיון שהתוכנית של נובונאגה הייתה לרכז את חיילי טקדה לאזורי הרג . המכשולים עצרו את המהירות של כוחותיו אחד היתרונות הגדולים של צבא טקדה, בשעה שטקדה מנסה לפרוץ את המכשולים , חיילי הארקובז יורים עליהם, ובהמשך הקשתים מחפים על זמן הטענה, ובמקביל מהצד השני תוקפים אותם חיל רגליים של נובונאגה, והם פשוט נטבחים!



קטיסיורי לא מוכן להכנע והוא שולח שוב ושוב חיל רגלים שלו גל ראשון, גל שני, גל שלישי, גל רביעי, גל חמישי וזה קורע את חילי טקדה לגזרים. ככל שעובר היום מתחיל להיות ברור לטקדה קטיסיורי שהוא לא הולך לנצח קטיסיורי בלחץ מפקדיו נדחף כדי לסגת עם מעט מכוחותיו שנשארו ופונה צפונה. במהלך הקרב 10,000 מלוחמי קטיסיורי נשארו מתים על הקרקע . רבים מהגנרלים ששירתו את שינגן אביו זמן רב כל כך שכבו מתים עם חייליהם.

קרב נאגאשינו - נתפס לעיתים קרובות כקו פרשת המים בהיסטורית הקרבו העולמית בזכות שיטת מטח האש המתחלפת של נובונאגה.

מה שהיה מדהים בהכנות לקרב זה הוא היכולת של נובונאגה לארגן את פיתוח התוכנית הזו, שימוש יעיל במכשולים, בדרך שצבאות מודרניים מתאמנים בה היום. ולהרכיב תוכנית אחת שנועדה להשמיד את האוייב שלו .

קרב נאגשינו היה הצלחה מסחררת עבור נובונאגה ואייאסו היות והוא הכה מכה קשה את אחד הדייאמו המזרחיים הגדולים ביותר ביפן שנותרו וזה שהיה הקרוב ביותר לשטחי נובונאגה .


קטיסיורי נפגע נפשית מארוע זה. עד כדי כך שזו הייתה הפעם האחרונה שהוא הסתכן ביציאה מהשטח שלו למתקפה.

גם אחרי קרב נאגשינו נדרשו עוד שנים רבות כדי לחסל את שבט טקדה אך ניתן היה לומר שהכתובת כבר הייתה על הקיר. הם לא יוכלו להיות לאיום רציני על נובונאגה אחרי קרב נאגשינו.


עד כמה שזה היה קרב ניצחון עבור אייסו , הצלחתו מתערערת כשהוא מגלה שלאשתו טסוקיאמה יש מזימה לבגוד בו. המכתבים שלה התגלו . מספרים שנובונאגה החדיר מס' מרגלים למשק הבית של אייאסו . למעשה נעיר שזו תופעה לגמרי שיגרתית לתקופה. לכולם היו מרגלים בבית של כולם ידידים או אוייבים .

והעוזרת של ליידי טוקוסייאמה כך נאמר מצאה את המכתבים האלה והעבירה אותם לאודה נובונאגה.


על כך מעיר היסטוריון יפני בשם קאסאיה קאזוהיטו : לא היו הרבה ראיות לענין זה , אלה היו בעיקר השערות . אך הם לא היו יכולים להתעלם מן הנושא לכן נובונאגה הורה לאייאסו למצוא פתרון לבעיה : אשתו הבוגדת .


לערוף את ראש אישתך ולהוציא להורג את בנך- נובונאגה לוחץ על איאיאסו :

טאקגאווה אייסו נאלץ להיפתר מליידי טסוקיאמה , ערפו את ראשה . אייסו לוקח את הבגידה שלה צעד קדימה הוא חושד גם שהבן שלו עלול לעשות מה שבן מכובד אמור לעשות במקרה כזה ולנקום את רצח אמו ולכן הוא מכניס את בנו למעצר בית אך תחת הלחץ של נובונאגה אייסו נדרש להכריח את בנו שלו להתאבד . מדוע נענה אייאסו לבקשה איומה כזו? ההסבר לכך הוא שבשלב זה נובונאגה היה מצביא חזק מאוד . אייאסו היה חייב לשמור את הברית ביניהם כי היא הייתה חיונית לו . לכן לא משנה מה הוא חשב , אם נובונאגה הורה לו להוציא להורג את בנו הוא היה מוכרח לעשות זאת .

אך עדיין זה היה הדבר הנורא ביותר שהוא יכול היה להתבקש לעשות וזה השפיע על מערכת היחסים שלו עם נובונאגה במשך כל שאר ימי חייהם יחד.


הניצחון בנאגאשינו הפך את נובונאגה למצביא החזק ביותר ביפן בכל האומה . רוב מרכז יפן נתון כעת בשליטתו . חלומו לאחד את האומה כולה תחת שליטתו קרוב יותר מתמיד אך היה לכך מחיר כבד . בעוד הפארנויה משתלטת עליו נובונאגה רואה עכשיו אוייבים בכל מקום. הבגידה של ליידי טסוקייאמה רק ליבתה את חששותיו של נובונאגה מאוייבים שמקיפים אותו. כל אדם שמשרת אותו, כל עובד בשדה, כל אחד יכול להכין לו רעל שהוכנס במשקה זוהי המחשבה שתופסת אותו רגע רגע שעה שעה, זו גם מחשבה מפוכחת - נובונאגה מבין שהוא לא מוגן .






הקרב עם איגה פרובינציית איגה - IGA מחוז איגה מרכז יפן

למעשה עלינו להעיר כי אכן היו מספר ניסיונות התנקשות בנובונאגה , המתנקש הגיע ממחוז איגה . אזור איגה היה אחד המחוזות הקטנים ביותר ביפן של תקופת סנגוקו. במשך 150 שנה אנשי איגה שלטו בעצמם והרחיקו כל מי שניסה לפלוש לשטחם. כשהם נלחמו הם התאחדו בקומונות ביעלות. היה להם שלטון עצמי כמעט כצבא גרילה. וכך הם פשטו על ערוצי התקשורת של נובונאגה במשך כמה שנים. אנשי איגה היו כל כך מיומנים בשיטות לוחמה לא סדירה שזה מה שהוליד את האגדות על : "הנינגה של איגה"

לוחמי איגה התגלו כעצם שתקועה בגרונו של נובונאגה , מבחינתו הם היו חייב לעןף לא משנה איך! נובונאגה לא יכול היה להרשות את קיומם גם בכדי לשמור על המוניטין שלו וגם בשביל להבטיח את בטחונו . זה אמור היה להיות משחק ילדים עבור נובונאגה אך לעומת זאת לבסוף זו הייתה אחת המערכות הכי אכזריות ועקובת דם בקריירה של נובונאגה.


בשאיפה מטורפת ואכזרית לכבוש את מרכז יפן נובונאגה השמיד אוייבים רבים שהמעיטו בערכו כפי שראינו עד עתה.

מערכות הלחימה האכזריות שלו להחלשת המוסדות הבודהיסטים החזקים יצרו התנגדות כלפיו בקרב קבוצות גדולות מהאוכלוסיה היפנית. אפילו כמה מהגנרלים שלו מהרהרים בנאמונתם כלפיו. זה לא הרתיע אותו . כעת נובונאגה שם לו למטרה קבוצות מורדי הרים ממחוז איגה שמסרבים לקבל את שלטונו הפיאודלי.


במשך 150 שנה המחוזות של איגה היו עצמאים והתקיימו תחת שלטון עצמי . אנשי איגה היו תערובת של חוטבי עצים ואיכרים , דייגים, ואיניביאדוליסטים מושבעים שבחרו לנהל חיים מאתגרים במורדות ההרים של איגה . הם חצבו את חייהם מתוך הסלע החי ונבנו מעצמות האדמה שעליה הם חיו .

הם הכירו את הנוף טוב יותר מכל אחד אחר והיו יכולים לנקוט במה שאנחנו קוראים היום "לוחמת גרילה" , נגד כל מי שהעז לפלוש לאדמותיהם.

אנשי איגה היו כל כך טובים בשיטות לוחמה אלה , לחימה לא סדירה, שכך נולדו האגדות על הנינגה של איגה.

המונח נינגה שמוכר לכולנו כל כך בימנו הוא בעצם קריאה מודרנית של ביטוי יפני שמרמז על:"סודיות" - שינובי - מרגל וסוכן חשאי , מתנקש , אוסף מידע .

שינובי :

שינובי טוב יכול לתפקד היטב בכל מצב - בריגול , איסוף מודיעין והתנקשות.

ההכשרה החלה בגיל צעיר מאוד , אך בנוסף לאומנויות הלחימה הרגילות ההכשרה כללה גם שיטות להכנת חומר נפץ ובחלק מהמקרים אף הכנת רעל.

גם נשים יפניות רבות הוכשרו להיות שינובי. במילים אחרות הן הוכשרו להיות מרגלות, מתנקשות, אוספות מידע, הן היו יכולות לחדור למשק הבית , הן יכולות היו להסתתר לעיני כל , הן הוכשרו להשתלב בחברה אך לעשות זאת בתוך פעילות שינובי . [ כיום אנו יכולים לראות את השתקפותה של החברה היפנית בתחומים אלו תוך כדי צפיה בסרטים העוסקים בתקופות היסטוריות יפנית , דמות השינובי תמיד תהיה שם בצורה זו או אחרת]

אחת הנשים היפניות הידועות ששימשה כשינובי הייתה: אישה בשם מוציזוקי צ'יומה , היא הוכשרה על צלע ההר היא פנתה לגברים (מעין זונה) ואז אספה מידע . אם היה צורך נשים כמותה גם היו שוכבות עם גברים . לעיתים הם אף היו הורגות אותו אחרי שהשיגה את המידע. כלומר בין היתר השינובי נשים הוכשרו להיות גם מתנקשות. למשל הגנרל אודה נרצח ע"י שינובי אישה ב- 1571. שינובי, נינג'ה, מורדים, לא משנה כיצד נקרא להם , אנשים אלו פיתחו את אומנותם בביתם בהרי איגה משך מאות שנים .


דבר נוסף שהיה רב משמעות , לוחמי האיגה המשיכו בפשיטות לתוך השטח של אודה נובונאגה . לא רק שהם פשטו על ערוצי התקשורת שלו , אלא שהמחוז שלהם היה ממש צמוד לשטח של בנו של נובונאגה- אודה נובקאצ'סו הם התגלו כעצם בגרונו , עצם שהוא אודה נובונאגה היה נחוש לסלקו! - הוא ציווה להרוג כל אחד ואחת מהם! אודה נובוקאטצ'ו החליט להשמיד אותם בשם אביו

נובוקאצ'סו בנו של אודה נובונאגה שאמור היה לרשת אותו עמד בצל אחיו בדרכים רבות, כנראה שנובוקאצ'סו ראה בכך הזדמנות להוכיח את ערכו לאביו אודה נובונאגה. ושוב מרחץ הדמים נפתח.

התוכנית של אודה נובוקאצ'סו הייתה פשוטה למדי הוא התכוון להכנס לאיגה ב3 מעברי הרים נפרדים לשלב את כוחותיו ולהשמיד את פשוטי העם האלה.


נובוקצ'סו שהיה אדם קונבנציונאלי צעד אל תוך איגה כשבראשו תמונה מסויימת הוא ראה באנשים שיצא נגדם לקרב כלא יותר משוכני יערות ועל זה נאמר: אל תזלזל באוייביך שמא יהא הדבר בנפשך.

אנשי איגה ידעו בדיוק מה יהיו עמדותיהם של אויביהם, ומה יהיו העמדות שבהם הם יבחרו להתמקם , הם ידעו בדיוק מהם המקומות הטובים ביותר לתקוף אוייב פולש לשטחם , והם היו נחושים לגמרי להפוך את הרי איגה היפים שלהם לכלי נשק.

אנשי ההר תקפו את חילות נובוקאצ'סו מבלי שאלה יכלו להשיב הפם פשוט לא זיהו מהיכן יורים עליהם , סצנת קרב מבולבלת , נקרב לא היה קרב, זו היתה תבוסה מוחצת

במהלך התקיפה אחד הגנרלים הבכירים של נובוקאצ'סו נהרג , זו היתה השפלה עצומה עבור אודה נובוקאצ'סו , הוא הורה על נסיגה מיידית ובדרכם חזרה לאיסה הם דיממו מפצעי חרבותיהם וחציהם של אנשי היערות באיגה שהטרידו אותם גם בנסיגתם ופצעו בהם עד זוב דם , צבא נובוקאצ'סו נסוג בבהלה בלי שהם יודעים או מבינים מה הכה בהם , מי או מה ירה עליהם .

אז אם תהילה וכבוד בעיני אבין נובוקאצ'סו חיפש הוא קיבל את ההפך, אביו אודה כועס עליו מאוד- איך אפשר להפסיד לפשוטי העם " אתה מטיל בושה על משפחת שבט אודה" הוא צעק לעברו וסילק אותו . אך יתרה מכך אם אודה נובונאגה לא יעניש את בנו זה עשוי לעורר מרידות נגדו , הוא סיפק לאוייביו נקודת חולשה ממנה אודה נזהר מרגע שהנהיג את השבט אודה. בראשו של אודה נובונאגה חלפה מחשבה: עלי להרוג אותו- את בנו נובוקאצ'סו ...


אין ספק שאופן תגובתו והלך הרוח שמתפתח אצל אודה נובונאגה כלפי בנו עשוי להאיר בפנינו סוג של התבוננות כלפי התרבות היפנית בשדה קרב, ברעיון התבוסה ואף ברעיון ביצוע ספוקו כשזה מגיע לפגיעה בכבוד, מעמד וגאווה. אך אודה נובונאגה הפעם החליט אחרת - הוא ימחק את איגה מעל פני האדמה! נובונאגה סבל מהשפלה גדולה על כך ישלמו כל אנשי המחוז בחייהם . הוא יוצא לרצח עם, השמדה מכוונת ושיטתית של כל החיים באיגה .

השנה -1581 - אודה נובונאגה בוחר 5 מבין הגנרלים המנוסים ביותר שלו כדי לנהל את הפלישה העצומה על איגה מ5 כיוונים . תושבי איגה ובראשם מנהיג מורדי איגה- ממוצ'י סנדאי התנגדו עד כמה שיכלו , אך הם לא הצליחו לעשות את מה שהם עשו כשנובוקאצ'סו פלש. לא היו ברשותם משאבים לארוב ל-5 צבאות נפרדים. הצבא של נובונאגה התקדם ושרף כל כפר, כל בית שנתקל בו , הוא הרג את כל מי שפגש ואת כל מי שתפס מחסה , זוהי סיטואציה של דוד וגוליות , אך הפעם גולית הוא שניצח! גברים נשים ילדים נשחטו זה לעיני זה . יש מסורת יפנית המספרת שעל מנת שלא יפלו בידי חילות נובונאגה חיילי איגה הרגו את משפחותיהם ואז התאבדו בעצמם לא רק בשביל להגן על כבוד המשפחה אלא גם על מנת לשמור על סודותיהם.


נובונאגה מנהל במחוז איגה רצח עם- ואולי יותר מכל כאן מתבססת עמוק בהוויה היפנית אותה אימרה מפורסמת הנעוצה עמוק בהיסטוריה של יפן : כששאלו את נובונאגה אם תדבר לציפור והיא לא תענה לך מה תעשה- והוא השיב ברעיון : אמלוק ראשה ואניח על כלונסאה - כלומר אמחק אותה מעל פני האדמה ברצח איום נוראי וחסר כל סובלנות למי שהתנגד לו ובעיוורן מוחלט , ילדים נשים זקנים וטף בערימה אחת בכפרים שלמים - נדמה שארועי איגה היו היסוד העמוק של הדימוי האיום של איש זה . האם ראוי הוא להנהיג את השלום והאיחוד של יפן - כל בודהיסטי, איכר, דייאמו, חייל, סמוראי, בושי או שינובי כבר ידעו שלא !


לאחר שהביס את איגה- ההערכה של היסטוריונים יפנים ובין לאומים היא שכאן הוא הגיע לשיא כוחותיו וסמכותו . למעשה נובונאגה היה בנקודת זמן זו במרחק נגיעה מאיחוד יפן כולה. . לא רק שעד כה נובונאגה הביס כמה מהשמות הגדולים בהיסטוריה היפנית הוא גם הוכיח את כוחו כבל עם ועדה -באופן אדריכלי בבנית המבצר הגדול ביותר שנראה איי פעם ביפן : זו הייתה טירת אזוצ'י