פריחת הדובדבן ביפן

ניחוחות האביב - סאקורה זנסן

桜      櫻

סאקוּרָה

סאקורה - השם היפני לעץ דובדבן, סאקוראנבו – שמו של פרי הדובדבן ביפן.

את יופיו של עץ הדובדבן על רקע פריחתו רבת גווני הוורוד לבן, חוגגים היפנים מידי שנה בפסטיבל ההאנאמי פסטיבל ההתבוננות על פרחים. כיום, זהו אחד האירועים המתוקשרים ביותר ביפן .

"ניחוחות אביביים" ניחוחות פריחת עץ הדובדבן מסמלים יותר מכל את שלהי תקופת החורף הקפואה ביפן ואת תחילת בואו של האביב המענג. החורף היפני הקפוא של חודשי דצמבר-פברואר, הולך ומפשיר לקראת חודש מרץ ועם התחממות מזג האוויר, מתחילים ניצני הפריחה של עץ הדובדבן ללבלב בשיא הדרם. לבלוב שיפרח במנעד רחב של גווני לבן ורדרד, עד ורוד סמוק ונועז, כסומק נערה בהירת מראה, הנבוכה למראה אהובה המתגלה לעיניה ברגע בלתי צפוי.

"הביטו! הנה היא כבר כאן" כל שנה, עוקבים היפנים אחר ה"סאקורה זנסן או "חזית פריחת הדובדבן". בד"כ הסאקורה היפנית תתחיל באי אוקיאנווה הטרופי, בחודש ינואר-פברואר. תושבי קיוטו וטוקיו שבמרכז הונשו, יתעוררו לבוהק יופיו של עץ הדובדבן הפורח לקראת סוף מרץ ראשית אפריל. כמה שבועות אחר כך, הסאקורה זנסן ממשיכה צפונה, לאי הצפוני -הוקאידו, שיפרח בשיא יופיו לקראת סוף אפריל.

"הפשירו השלגים הנצו הפרחים"! האקלים ומזג האוויר הם המשפיעים הן על מועד הפריחה והן על קצב התקדמותה. מתחילת האביב, הרשות המטאורולוגית היפנית, מפרסמת את התקדמות חזית הפריחה נושא זה תופס שעות מסך רבות בתקשורת היפנית.

היפה, המבטיח והמלנכולי, הסאקורה הינו סמל יפני, היסטורי ותרבותי, המשמש עבור העם היפני במידה רבה גם כסמל לאומי. ללא ספק זהו הפרח האהוב ביותר על היפנים. מבחינה תרבותית יפנית, הסאקורה משלבת בתוכה סימבוליזם מנוגד: מצד אחד היא ראשיתו של אביב, סמל לעתיד ורוד, שלווה ורוגע. מאידך, הסאקורה מסמלת את אופיים היפיפה אך החמקמק ובר-החלוף של חיינו. נושא זה, לא במפתיע, יחלחל במהלך ההיסטוריה לאמנות היפנית ויעמוד דרך קבע במרכזה.

"אקססוריס" תרבותי פוליטי שזור ב"נקלס" פרחי דובדבן: שוגונות, לוחמים, בודהיזים וסאקורה. כמה יפה, כמה חמקמק הוא פרח הדובדבן, כחמקמקות חיי האדם. תפיסה זו שהתהוותה בתרבות היפנית, תפסה לה מקום בתודעה היפנית כחלק מהשתלבותו של הבודהיזם באקלקטיקה הדתית המאפיינת את יפן. הבודהיזם, שאחד מעמודי התווך שלו הינה המחזוריות בחיי האדם. לידה, חיים, מוות וגלגול נשמות, השתקפו דרך הטבע באור יופיו הנפלא של פרח הדובדבן, הנושר מן העץ עוד טרם קמל ושגם ישוב ויפרח אחרי "קור המוות" של החורף היפני, בעידן האביבי הבא. אך מה לו לעץ היפיפה העומד בשיא הדרו שעה שפרחיו מלבלים , שיעסיק את שוגונות יפן הממונה על הלוחמים הנודעים, בנטיעת שדות עצי דובדבן?. הינה, מנהיגיה הצבאיים של יפן, גייסו לחיקם את הטבע היפיפה, כאמצעי לחיזוק פטריוטיות בקרב הלוחמים הסמוראים. כך הפך פרח הדובדבן הזוהר והיפה, הנושר מן העץ עוד לפני קמילתו – כמופת להקרבה עצמית של החיל עוד כשהוא בעלומיו.

האנאמי - פסטיבל פריחת הדובדבן - פיקניק בצל סאקורה. את פריחת הדובדבן, חוגגים היפנים בפיקניק תחת עץ הסאקורה כשהוא בפריחתו, מנעימים חייהם באכילת צהריים ושתיית המשקה הלאומי הסאקה . מסורת זו הינה עתיקת שנים. ראשיתה בתקופת נארה (710-794). באותה עת, ראוי לציין, ההערצה הייתה לעץ אסיתי בשם אומה, אך במהלך תקופת היין (794-1185 ), ההערצה לפריחת הדובדבן גנבה את ההצגה והפכה לדבר הפופולרי ביותר ביפן. בראשיתו, הנוהג לעריכת פיקניק תחת עץ הדובדבן הוגבל לאליטה של החצר האימפריאלית, אך מהר מאוד התפשט אל השכבות החברתיות הנמוכות יותר. עד תקופת "אדו" היא הפכה לנחלת הכלל. השוגון טאקגאווה יושימון, נטע אזורים גדולים של עצי הדובדבן כדי לעודד את מסורת ההאנמי, כך, בלי משים, יופיו של הטבע בסאקורה היפנית, היה חלק סמוי בבניית תענוג מהול בכוח פוליטי. כיום היפנים חוגגים את פריחת הדובדבן ברוב עם והדר. הם יוצאים בהמוניהם לאתרים הידועים בפריחת הדובדבן ,פורסים יריעות כחולות, אוכלים יקיטורי (שיפודי עוף צלויים על גריל פחמים), יאקי סובה (אטריות מוקפצות) טאקויאקי (כדורים דמויי פלאפל ממולאים בתמנונים ), שותים סאקה ורוקדים באווירת חג תחת עצי הדובדבן הפורחים, זאת על רקע אווירת החג השוררת בחנויות המלאות בסממני הפריחה וחגיגות תיאטרון מלוות בריקוד ובמשחק .

"סאקורה מאצורי": ביום ראשון הקרוב ביותר ליום העשירי לפריחה יגיעו החגיגות לשיאן – מה שנודע בשם סאקורה מאצורי" או פסטיבל פריחת הדובדבן.

פריחה קצרה וחמקמקה הסאקורה מתאפיינת בפריחה קצרה , מראשיתה ועד לשיא הפריחה המוגדר כ-100 אחוז פריחה, היא נמשכת כ-10 ימים. משום כך הפכה לכל כך יקרת ערך בעיני היפנים : החמקמקות שלה .

600 מינים של פריחה מלבלבת: ביפן ישנם מעל 600 מינים וסוגים של עצי דובדבן. מינים אלו, הינם בעלי פריחה מגוונת בשלל צבעיה ובשלל גדליה. המינים שונים בפריחתם ובעלוותם ופזורים לראשי הרים, לאורך המדרכות, במקדשים, בגנים לאורך תעלות ואף בחצרות בתים פרטיים. פרח הדובדבן היפני גדול ויפה מאלו הפורחים בסביבה הגיאוגרפית של מדינות שכנות, היות והיפנים טיפחו לאורך שנים זני עצים חסרי אברי רבייה. עצים אלו אינם נותני פרי ומצמיחים פרחים גדולים יותר והעיקר בהם הוא יופיים והיכולת להפיק מהם הנאה. עצי דובדבן נותני פרי לעומת זאת, מגדלים היפנים במטעים באזורים החקלאיים.

סאקורה -ישראל חברי כת המקויה-יפנים אוהדי ישראל הביאו לפני כ-25 שנים את זרעי הדובדבן הראשונים לארץ והעניקו אותם במתנה לגן הבוטני בגבעת רם בירושלים. מזרעים אלו צמחו עצים הפורחים מדי שנה. מאז, מתקיים בגן הבוטאני בגבעת רם, טקס מסורתי בהשתתפות חברי הכת. אולם הבדלי אקלים בין ישראל ליפן גורמים לכך שעץ הדובדבן בירושלים פורח כחודשיים לפני מועד פריחתו ביפן בסביבות חודש פברואר. כיום, 15 דונמים של עצי דובדבן, גדלים בגן הבוטני. המטע, בירושלים הוא פרי יוזמה של ארגון יפני למען השלום והוא נועד לטפח קשר עם ילדים פלשתינים. אנשי הארגון מתכוונים לנטוע מטע דובדבנים נוסף בשטחי הרשות הפלשתינית, שיוקם בסיוע הניסיון הנצבר של אנשי הגן הבוטני.

מינים בולטים של פריחת עצי דובדבן ביפן:

Yamazakura

Kawazuzakura

Somei Y oshino

Shidarezakura

Yaezakura

do-higanzakura

Shibazakura

כתבה: בת רגב מנהלת "רגב טורס"

טיולי בוטיק איכותיים ליפן ולמגוון יעדים בעולם, נסיעות השתלמות וטיולים לקבוצות סגורות

כל הזכויות שמורות.