פריחת הדובדבן ביפן


ניחוחות האביב - סאקורה זנסן

桜      櫻


סאקוּרָה

סאקורה - השם היפני לעץ דובדבן, סאקוראנבו – שמו של פרי הדובדבן ביפן.


את יופיו של עץ הדובדבן על רקע פריחתו רבת גווני הוורוד לבן, חוגגים היפנים מידי שנה בפסטיבל ההאנאמי פסטיבל ההתבוננות על פרחים. כיום, זהו אחד האירועים המתוקשרים ביותר ביפן .


"ניחוחות אביביים" ניחוחות פריחת עץ הדובדבן מסמלים יותר מכל את שלהי תקופת החורף הקפואה ביפן ואת תחילת בואו של האביב המענג. החורף היפני הקפוא של חודשי דצמבר-פברואר, הולך ומפשיר לקראת חודש מרץ ועם התחממות מזג האוויר, מתחילים ניצני הפריחה של עץ הדובדבן ללבלב בשיא הדרם. לבלוב שיפרח במנעד רחב של גווני לבן ורדרד, עד ורוד סמוק ונועז, כסומק נערה בהירת מראה, הנבוכה למראה אהובה המתגלה לעיניה ברגע בלתי צפוי.


"הביטו! הנה היא כבר כאן" כל שנה, עוקבים היפנים אחר ה"סאקורה זנסן או "חזית פריחת הדובדבן". בד"כ הסאקורה היפנית תתחיל באי אוקיאנווה הטרופי, בחודש ינואר-פברואר. תושבי קיוטו וטוקיו שבמרכז הונשו, יתעוררו לבוהק יופיו של עץ הדובדבן הפורח לקראת סוף מרץ ראשית אפריל. כמה שבועות אחר כך, הסאקורה זנסן ממשיכה צפונה, לאי הצפוני -הוקאידו, שיפרח בשיא יופיו לקראת סוף אפריל.

"הפשירו השלגים הנצו הפרחים"! האקלים ומזג האוויר הם המשפיעים הן על מועד הפריחה והן על קצב התקדמותה. מתחילת האביב, הרשות המטאורולוגית היפנית, מפרסמת את התקדמות חזית הפריחה נושא זה תופס שעות מסך רבות בתקשורת היפנית.


היפה, המבטיח והמלנכולי, הסאקורה הינו סמל יפני, היסטורי ותרבותי, המשמש עבור העם היפני במידה רבה גם כסמל לאומי. ללא ספק זהו הפרח האהוב ביותר על היפנים. מבחינה תרבותית יפנית, הסאקורה משלבת בתוכה סימבוליזם מנוגד: מצד אחד היא ראשיתו של אביב, סמל לעתיד ורוד, שלווה ורוגע. מאידך, הסאקורה מסמלת את אופיים היפיפה אך החמקמק ובר-החלוף של חיינו. נושא זה, לא במפתיע, יחלחל במהלך ההיסטוריה לאמנות היפנית ויעמוד דרך קבע במרכזה.


"אקססוריס" תרבותי פוליטי שזור ב"נקלס" פרחי דובדבן: שוגונות, לוחמים, בודהיזים וסאקורה. כמה יפה, כמה חמקמק הוא פרח הדובדבן, כחמקמקות חיי האדם. תפיסה זו שהתהוותה בתרבות היפנית, תפסה לה מקום בתודעה היפנית כחלק מהשתלבותו של הבודהיזם באקלקטיקה הדתית המאפיינת את יפן. הבודהיזם, שאחד מעמודי התווך שלו הינה המחזוריות בחיי האדם. לידה, חיים, מוות וגלגו