טויוטומי הידיושי מערכה שלשית מלחמת הסמוראים המטרה סין הקרב בקוריאה





ג'אובוקסאון [Geobukseon ]

  הידועה גם בשם ספינת צבים בתיאורים מערביים, הייתה סוג של ספינת מלחמה קוריאנית  גדולה ששימשה לסירוגין את הצי הקוריאני המלכותי במהלך שושלת ג'וסון מתחילת מאה-15 ועד מאה -19. הוא שימש לצד ספינות המלחמה הפאנוקסוניות במאבק נגד פלישת ספינות הצי היפנ


הקוט אופ ארמס- משפחת טיוטומי


טויוטומי הדיושי



פרק זה הוא פרק המשך לפרק שניים בבלוג באתרנו העוסק בעידנו של טויוטומי הידיושי כשליט יפן

אחרי יותר מ100 שנים של מלחמת אזרחיים טויוטומי הידיושי איחד את יפן. יריביו נשבעו אמונים או הושמדו . למרות שטרם יבש הדם על חרבם של הסמוראים שטבחו זה בשדה בשם אדוניהם הדיאמיו הגדולים , הידיושי כבר מהר מאוד חולם על תוכנית נועזת. הוא רוצה להפוך את עצמו לאדם החזק ביותר באסיה.


יפן 1590 : יפן הייתה שרויה במלחמה כל כך הרבה זמן באותו זמן אנו מדברים על מס' דורות שידעו רק מלחמה. דם צבע את נהרות יפן באדום שדות היו מכוסים באגמי דם. והידיושי היה זה שסיים את הסיוט הזה בו הייתה שרויה יפן. הוא איחד את המדינה, הוא סיים את מלחמת האזרחים , הוא יצר את האיזון הפוליטי.

אך בידיו של הידיושי נותרה מכונה צבאית עצומה , חברה מלאה בסמוראים ובדיאמיו שלא מכירים דבר חוץ ממלחמה .


השאלה הגדולה שעמדה בפניו מה עושים עם מכונה צבאית עצומה כזאת? . זהו רגע שבו האגו עולה על המציאות נראה שהידיושי חושב שהוא לא יכול לטעות, הוא הגיע מלמטה ועד פיסגת השלטון ביפן זה כנראה מזין את האגו שלו . הוא מביט במפה המונחת על שולחנו בארמונו ,וברגע הוא מזיז את חלוקי הנחל השחורים אשר סימנו עבורו את המטרה הבאה, אך הפעם ידו חוצה את גבול ים יפן ועולה צפונה אל המרחב הגדול הוא הניח בזחיחות הדעת את חלוק הנחל השחור על האימפריה המזרחית הגדולה- סין . הוא הוגה תוכנית לכיבוש סין וכשהרעיון צץ במוחו הוא נע בזחיחות דעת.




עבור היפנים סין הייתה אבן בוחן לחברה מתורבתת, היא ייצגה את מרכז העולם , זה שבמהלך ההיסטוריה תמיד התנשא מעל היפנים שהיו בעיניו "נחותים".

הלך מחשבה חלף בראשו של הדיושי והוא כמו דיבר לעצמו " אם תצליח לכבוש את סין תהיה המצביא הגדול ביותר בהיסטוריה "הכינו את החיילים" קרא הידיושי ובכך פתח את אחד הצעדים ששוב עשויים לזעזע את אמות סיפיה של יפן.

אנו נעיר כי זה היה רגע שבו כנראה הידיושי רואה לעיניו מעשה אולטימטיבי של עוצמה מגלומנית ,כבוד עצמי, גאווה . הוא רצה להיות אימפריה להתפס לא רק כאיש שאיחד את יפן אלא שהפך שליט החזק באסיה כולה וחרט את שמו בהיסטוריה נוסח אלכסנדר מוקדון או נאפוליון בונאפרטה.


ראוי לציין כי לא מעט אנשים התנגדו לתוכנית המגלומנית הזו של הידיושי לפלוש לסין, אחת מהם הייתה אישתו המוערכת והאהובה ליידי ננה. , ליידי ננה אישה אלגנטית בעלת סמכות, מלאת תובנה ידענית למדי , היא דוחקת בו קשות לביטול רעיון הפלישה .

"זה קשה מידי סבוך מידי, מסוכן מידי , סביר למדי שאם זה יכשל היא אמרה לו כל מה שבנינו ביפן יתמוטט".

ליידי ננה חזתה את האסון שיגיע בעקבות הפלישה ההזו . היא נבהלה והיא ניסתה ככל יכולתה לעצור את הידיושי .

אלא שהפעם לא משנה מה ננה אמרה הידיושי היה נחוש בדעתו להמשיך עם התוכנית שלו , אף אחד לא הצליח לעצור אותו אותו.



הדיושי מבין שכדי להגיע לסין הוא יצטרך לצעוד דרך קוריאה. כאן נעיר כי כל המהלך הזה היה מהלך לוגיסטי עצום עבור יפן. להביא את כל הלוחמים עד קוריאה, להאכיל אותם, לחמש אותם ולתחזק אותם להקים מפקדה כדי להתחיל בצעדה בחצי האי הקוראני במטרה להביס את סין . אז הידיושי כותב לקוראנים ומבקש לעבור דרך אדמת קוריאה על מנת להנחית כוחותיו הסמוראים בקרב נגד סין.


הנציג המוביל של המשא ומתן מטעם היפנים הוא קונושי יוקינאגה [KONISHI YUKINAGA ] הידיושי הסמיך אותו להציג את הדרישות שלו . במשך מאות שנים היחסים בין קוריאה ליפן היו יחסים קשים הקוראנים סבלו מהיפנים היפנים פלשו לקוריאה לפני מאות שנים שום דבר מכל זה לא נשכח במוחם של הקוראנים.

כשהשליח חוזר להידיושי עם מכתב תשובה מקוריאה, הידיושי זועם וצורח:" איך הם מעזים להתנגד לי?"הקוראנים לא מתכוונים לאפשר להידיושי לעבור דרך ארצם בדרכו לסין , אחת הסיבות לכך היא היחסים הקרובים שהיו בין קוריאה לסין. והם היו מדינת חיץ בין יפן לסין.

בזעמו של הידיושי , מבחינתו אם כן המשמעות הייתה שעליו להכניע קודם את הקוראנים ולהעניש אותם על תגובתים אליו , ואז לעבור לענין הגדול - כיבוש סין.

האי צושימה - מערב יפן [TSUSHIMA ISLAND]

משימת הפלישה לקוריאה הייתה המבצע הצבאי הכי מורכב בהיסטוריה מבחינה טכנית עד לאותה תקופה.

הידיושי מסתמך על הדיאמיו שלו במערב כי הם יכולים לרכז את החיילים שלהם ולהגיע לשם מהר יותר.


הדיאמיו במערב הם הם לוחמים והרעיון לכבוש אוייב ותיק ושנוא ולהרחיב את השפעתם ברחבי היבשת , לשים יד על מסחר זר , הוא דבר מפתה מאוד עבור הדיאמיו במערב כמו שהוא עבור הידיושי.

1592 - הידיושי מורה על אחת הפלישות הכי גדולות שראה העולם עד אותה תקופה, פלישה שתכלול כ200,000 לוחמים סמוראים , זהו מבצע בקני מידה שהעולם לא יראה גם בעתיד עד לפלישה בקרב נורמנדי ביום ה-D DAY במלחמת עולם שניה.


אבל הידיושי לא העריך לחלוטין וכלל לא נכון עד כמה קשה תהיה המערכה. 13 באפריל 1592 כוח הפלישה של טויוטומי הדיושי מפליג לראשונה מהאי צ'ושימה וחוצה את מיצר קוריאה הם עוגנים בנמל הדרומי של קוריאה בעיר בוסאן ומכריעים את קו ההגנה הקוריאני .

לאחר מכן הכוחות היפנים צועדים אל תוך היבשה של קוריאה כובשים במהירות את ערי המפתח סיאול ופיוניאנג בטרם יתקדמו לעבר הגבול של סין. [ראו מפה של כיוון הפלישה להלן]





קוריאה 1592: היפנים בדיוק סיימו מעל 120 שנות לחימה מתמשכת , מלחמה הייתה המומחיות שלהם, הם טבחו בקוריאנים אנשי לחימה, גרילה, ילדים ונשים כאחת . כוחותיו של הידיושי נוהגים באלימות עצומה בחצי האי הקוראני כשהם תוקפים חילות משמר הם לעיתים קרובות טובחים בחיילים המגנים שנכנעו , הם תוקפים אזרחים בלי להתחשב ובלי אבחנה בין אזרח לחיל. עד כה המערכה הקוריאנית ניחנה באכזריות כמעט חסרת תקדים . היפנים ביצעו מעשה זוועה איומים במונחים של אונס , שחיטה, בעיטה באנשים ובנשים וילדים, ביזה ושעבוד בני אדם.


נגד גל האלימות הנורא הזה החל מרד כמעט בכל מחוז בקוריאה . קוראנים נאמנים קמו בניסיון לגרש את הפולש האכזרי והשנוא מכל -היפנים! קוראנים פשוטים, חקלאים, נזירים התארגנו במה שנודע כ:"צבאות הצדק" בעיקרון כוחות הצדק היו כוחות גרילה קטנים. מנהיג הגרילה הקוראני המפורסם ביותר היה גנרל בשם גוואק ג'-יו [GWAK JAE-U] . זמן קצר לאחר שהיפנים עגנו בבוסאן גוואק ג-יו הקים את הצבא הראשון שלו . בתמונה פסל שהוקם לזכר המורד הנאצל ב1972 בעיר דג'ו בדרום קוריאה


Gwak Jae-u


  • Country Korea South Town: Daegu Year of creation: 1972

גוואק ג'-יו היה ידוע כאיש עשיר מאוד שמכר רבים מנכסיו על מנת לקנות נשק עבור לוחמי הצדק שלו. הוא הפך לדמות מהאגדות בקוריאה . המעיל האדום שהוא עטה על עצמו לכאורה נצבע בדם הווסת של בתולות קוריאניות שנאנסו באכזריות בל תשוער . המטרה העיקרית של גוואק ג'-יו הייתה לתקוף ולקטוע את קווי האספקה של היפנים . קווי האספקה היו נקודת נהחולשה משמעותי של היפנים , כי האספקה הייתה חייבת להגיע מיפן עצמה ולכן כל אספקה חובלה לאורך קוריאה שם היא הייתה חשופה למתקפת גרילה .


אחת ממתקפות הגרילה הגדולות הראשונות הייתה נגד העמדה היפנית ליד נהר נאם [NAM RIVER]. מרגלים הבחינו בכך שהיפנים הציבו יתדות עץ בתוך הנהר על מנת לסמן ללוחמיהם היכן חציית הנהר היא בטוחה . זאת הייתה עבור הגרילה הקוריאנית בפיקודו של גוואקג'-יו למתקפת פתע . כשהיפנים החלו לחצות את הנהר השריון הכבד שלהם הכביד עליהם בדרך כלל הקוריאנים היו בעמדות נחיתות משמעותית למדי . החיילים היפנים מנוסים . לרובם יש לפחות סוג של שריון כלי נשק איכותיים יותר . אבל שום דבר מכל זה לא הווה יתרון כשמנסיים להלחם בתוך המים הזורמים בקצף ברגע זה צבאות הצדק מפעילים את המלכודת הקוראנים פתחו במטחי כדורים ומטר חצים נגד היפנים . היפנים היו חסרי אונים לחלוטין ואז התרחש טבח מוחלט כשהמתים היפנים נשטפו במורד הזרם.

הקרב בנהר נאם היה הניצחון היבשתי הקוראני הראשון, במלחמה זו. צבאות הניצחון נוחלים ניצחון מוחץ . וזה מוכיח בצורה מכרעת שהיפנים יכולים להפסיד בבקרב יבשה. היה לכך משמעות אדירה , זה הפיח תקווה וביטחון עצום בקרב הקוריאנים בכך שהם יצליחו להתנגד לפולש היפני האכזרי ולגרש אותם מעל אדמתם.


בהשראת "צבאות הצדק" , אנשים רגילים בבתי החוה שלהם התקוממו נגד היפנים הכובשים , זה היה עימות גרילה בקנה מידה מלא מתקפות לילה , הצתות של מחנות צבא, כל דבר שצבאות הצדק הצליחו לשים עליו את היד .

מבחינת תושיה צבאית הם מטרידים את חילות היפנים ונסוגים , הם מנסים להפוך את התקדמות היפנים על אדמתם לגיהינום , להקשות עליהם עד כמה שניתן לכבוש שטחים חזרה מידי היפנים ולאחוז במה שכבר כבשו.


עד מהרה קווי האספקה היפנית - סירות הנהר , היו תחת מתקפה מתמדת הן התקשורתץ בין הצבאות של יפן והן קווי האספקה הופרעו. היקף מתקפות הגרילה של צבאות הצדק והאופי הנחוש של לוחמי הגרילה החלו לחסל את המורל של כוח הפלישה של הידיושי ולעכב באופן משמעותי את ההתקדמות שלו.


הדיאמו המערביים ניצלו עד תום את משאביהם במלחמה בקוריאה , כוחותיהם בשלב זה עמדו על 50,000 איש , המשמעות מכך היא שהם כבר איבדו 2 שלישים מכוח הלחימה . עם התקדמות הלחימה שושלת מינג מסין שולחת 50,000 חילים לקוריאה על מנת לסכל את ההתקדמות היפנית הם רצו להתמודד עם היפנים בפיוניאנג וסיאול . בשלב זה למרות מספר קרבות הרואיים מצד הקוריאנים - נוצר מבוי סתום בעוד כל הצדדים נלחמים על הקרקע.


ביפן הידיושי מוציא פקודות לא יציבות להמשיך לעבר סין , אך המפקדים שלו בקוריאה לא יכלו להתקדם בפועל , אך אינם מעזים להתנגד להידיושי- אדונם.

בדיווחים ליפן הגנרלים של הידיושי תמיד ניסו להציג באור חיובי את מה שקורה בקוריאה . הידיושי היה דיקטטור מוחלט , אז אם הכעסת אותו חייך היו בסכנה, לכן הוואסלים שלו לא דיווחו על החדשות רעות אלא רק על חדשות טובות , אז כך למעשה הדיושי לא היה מודע באמת למה שקורה בקוריאה.

כל דיווח על חדשות רעות או בקשה מהגנרלים לסגת נדחו באחת על ידי הידיושי וזה לכשעצמו מעיד שהוא חי במציאות מדומה ולא היה מודע למצב האמיתי בחזית הקרב שבו היפנים התבוססו . והוא אינו מבין את גודל האסון הזה .


למעשה יש ראיות שמציעות שהידיושי חשב שהוא מנצח בקוריאה . בדיוק כשתשומת הלב שלו נחוצה לטיפול במערכה הקוריאנית הידיושי הופך מוסח יותר ויותר ואובססיבי יותר ויותר לבעיה אחרת -העובדה שאין לו יורש לא מניחה לו. אשתו הייתה חשוכת ילדים והיו לו חלומות גדולים ליצור שושלת חדשה ביפן. כזאת שתאפשר למשפחת טיוטומי להמשיך ולהתקיים במהלך דורות כשליטי יפן.


הדיושי עשה עבודה מצויינת בהמצאת עבר עבור עצמו. אך אף המצאה לא עזרה לו להתגבר על הבעיה שאין לו יורשים. , וללא יורשים במובן מסויים כל המורשת שלו תתבטל , והוא היה מודע לכך שהיא תתבטל ללא יורש.


בשלב זה ננה אישתו הייתה כבר מבוגרת מכדי ללדת ילדים . עם זאת להידיושי היו מאות פילגשים באוסקה. אחת מהן תוכל ללדת את ילדיו. במקרים רבים פילגים הגיעו ממשפחות חשובות מאוד כולן היו בנות של דיאמו גדולים , משפחות אצולה.

ההבדל היחיד בין פילגש לאישה הוא כנראה היכולת לבחור את הפילגשים שלך - את האישה כנראה לא בחרת, בדרך כלל היו אלה נישואים מאורגנים מתוך הסדרים פוליטיים.


אחת מהן יודו צ'ונו - ליידי צ'אצ'ה , הייתה הפילגש האהובה של הידיושי , היא הייתה האחיינית של אודה נובונאגה, היא הייתה ידועה ביופיה היא גם הייתה קצת פרימה דונה ואישה מאוד גאה , יהירה, כך שבאופייה היא הייתה שונה לחלוטין ומנוגדת ללידי ננה אשתו של הידיושי. שהייתה אישה עם רגליים על הקרקע ושכל ישר. ואחרי כל כך הרבה שנים שהיא לא הצליחה להביא ילדים צ'אצ'ה יולדת בן -שקראו לו סורימאצ'ו , והידיושי נרגש מאוד , הוא רוצה רוצה לשלוט באסיה והוא זקוק לבן כדי להמשיך את שושלת טיוטומי אך בעודו תינוק , בנו של הדיושי סורימאצ'ו - מת , והידיושי היה מרוסק לחלוטין מצער ופתאום עתידה של המשפחה שוב מוטל בספק.

באופן די ברור וללא ספק זה משפיע על מצבו הנפשי של הידיושי , כי אחת הבנות האהובות עליו גם מתה זה מכבר ואז גם אמו מתה עליו - זה תרם לתחושה משבר עצום אצלו , תחושה שכל מאמציו החשובים ביותר נכשלים כשהצורך הוא גדול מאיי פעם.


כך הוא הלך ונראה בעיני אנשים שחיו סביבו לא יציב בנפשו , עם כל יום שעבר מעשיו של הידיושי נעשו יותר בלתי יציבים ויותר מטרידים. בנוסף פשטה שמועה שהידיושי גם נדבק בעגבת מאחת הפילגשים שלו , זה הפך את ההתננהגות שלו לחסרת היגיון לחלוטין . הידיושי פשוט יצא מדעתו . הוא חש מבודד יותר ויותר , הוא מפחד שהוא יהיה כשלון שמשפחתו תעלם והוא ימות.


אחרי שבנו הפעוט מת הידיושי נותר ללא יורש בזמן בזמן שהמלחמה בקוריאה עוד בשיאה. הידיושי קיבל החלטה דרמטית ברגע זה הוא מינה את האחיין שלו הידסוגו [Tyotomi Hidftsugu ] ליורשו .

הידסוגו היה דמות מאוד לא מוסרית, הוא היה מכור לתענוגות הבשר, היה ברוטאלי אלים ואכזר , לעיתים הוא היה יורה למוות בפשוטי העם רק לשם הנאה. הוא נתפס כיורש לא ראוי , אך להידיושי לא הייתה ברירה , הידסוגו היה היורש החוקי היחיד במשפחתו אך להידיושי חיכתה הפתעה.


השנה היא 1593 - חצי שנה בלבד לאחר מכן , הפילגש האהובה על הידיושי צ'אצ'אה ילדה בן בשם הידיורי . עכשיו עמד בפני הידיושי סכסוך ירושה גדול בין הידסוגו הלא יציב שהוא מינה בעצמו לבין הפעוט שהוא באמת רוצה עתה שיהיה יורשו. המצב היה מסובך מאוד ולכן הידיושי החליט להיפטר מהידסוגו אחיינו. הוא היגלנה אותו לקוסאן מתוך כוונה להרחיקו ולפתור בכך את הבעיה, אך במהרה פרצו שמועות כי הידסוגו מתכנן לחזור ולבצע הפיכה צבאית. הידיושי הבין שכדי להבטיח את זכויות בנו התינוק הידסוגו צריך למות , 2 משומרי ראשו לוקחים את הידסוגו ליער ועורפים את ראשו , אחר כך הידיושי אוסף 31 נשים וילדים בעיקר ממשפחתו הקרובה של הידסוגו מצעיד אותם ברחבי ברחבי קיוטו ומוציא אותם להורג למען יראו ויראו .


הפעולה הזו הייתה כה קיצונית שלמעשה היא ביטאה רק דבר אחד - אחיזתו הנחלשת של הידיושי במציאות.

אחד האנשים שהיה מעורב במזימה לכאורה של הידסוגו לבצע הפיכה צבאית היה ידידנו שכבר הימים "הדרקון חד העין" מאסמונה

דאטה מאסאמונה והידסוגו היו ידידים, הם יצאו לצוד כמעט באופן קבוע וכתוצאה מכך מאסאמונה נתפס כחבר של הידסוגו.

הידיושי זועם מאסאמונה הוא אדם שאפתן מאוד , לא בלתי סביר שהוא היה מוכן לבגוד בהידיושי.


כתוצאה מסאמונה מובא בפני הידיושי ונדרש לספק תשובות על הקשר שלו עם הידסוגו, מאסאמונה מגיע לארמון של הידיושי , מתקרב קד קידה ומתקדם לעבר הידיושי . הידיושי קם מכסאו שולף את החרב ומניף אותה כדי להרוג את מאסאמונה . היד שמצילה אותו , היא יד ההתערבות של האדם הרגוע ביותר טאקאגאווה איאיאסו . טאקגאווה הניף חרב ובלם את חרבו של הידיושי ס"מ אחד מצאוורו של מאסאמונה.




באותה העת טאקאגאווה הוא אחד האנשים היחידים שהידיושי עדיין מקשיב להם . טאקגאווה איאייאסו פוצח בדברים ואומר שאין סיבה לפקפק במאסאמונה שהנאמנות שלו היא ללא רבב ושלכן מיותר להעניש אותו. " עלינו לבטוח באיש הזה ובמילה שלו" אומר טאקגאווה , כתוצאה מהארוע המרעיד הזה, מאסאמונה ירגיש שהוא חייב חוב גדול לטוקאגאווה איאייאסו , חוב שאיאיאסו יבקש ממנו לפרוע בהמשך. על אף שהפראנויה של הידיושי הולכת ומתעצמת הוא מסכים לחוס על מאסאמונה בתנאי אחד, מאסאמונה מתבקש לאסוף כוחותיו ולהצטרף לפלישה לקוריאה גם אם כוחותיו יושמדו כולם.

למרות שבליבו חששות גדולים דאטה מאסאמונה כמו דיאמיו אחרים לא מעז להתנגד לפקודת הידיושי להצטרף למלחמה בקוריאה התנגדות תוביל למוות בטוח ולבושה גדולה.


בחזרה למערכה בקוריאה- למרות שנשלחו תגבורות הכוחות היפנים היו שקועים עמוק בבוץ הלחימה במלחמה שלא ניתן היה לנצח בה , הלוחמים היפנים חסרי מזון ואספקה ומעונים על ידי חולי ומגיפה . כשהוא לא מודע למציאות האמיתית של הארועים בשטח הידיושי ממשיך לפקוד על כוחותיו להתקדם והמלחמה בקוריאה הפכה להרסנית וגבתה את חייהם של עשרות אלפי יפנים. ואת חייהם של מספר בלתי ניתן לשיעור של קוריאנים.

בעוד האסון בקוריאה מתפתח לקטסטרופה והחיילים היפנים ממשיכים לקבל מבית פקודות מוזרות יותר ויותר היה כבר ברור שהידיושי כבר לא יציב בנפשו ואינו מסוגל לקבל החלטות אסטרטגיות הגיוניות , הידיושי מאמין שהוא מנצח למרות שבחזית הוא בכישלון גמור. מצב זה משתק את הגנרלים שלו זה גורם להרבה ממפקדיו הבכירים של הידיושי לתהות לענין יציבותו הנפשית , המצב בשטח נואש המפקדים יודעים זאת והם חשים צורך דחוף לפתוח במו"מ כדי להגיע לפתרון . משך זמן רב הידיושי לא ידע כי התנאים שהציבו הסינים הם לא אלו שהוא רצה לשמוע בשל הדיווחים הכוזבים של הגנרלים שלו שיראו מפניו , הידיושי האמין שהוא מגיע למו"מ מעמדת ניצחון ולכן חיפש הכרה בניצחונו מהקיסר הסיני בן שושלת מינג . הדיושי דורש לפחות חלק מקוריאה הוא מציע לחלק את קוריאה ל2 אזורי השפעה אזור דרומי בשליטת יפן וצפוני בשליטת סין ובנוסף הידיושי דורש שקיסר סין ישלח את אחת מבנותיו ליפן כדי שתשמש פילגש . קונישי יוקינאגה השליח היפני ידע שזאת משימה בלתי אפשרית וכי לא היה סיכוי שקיסר סין יענה לבקשת הידיושי , מבחינת הסינים דרישותיו של הידיושי הם עלבון והם מסרבים באופן חד משמעי , הם מציעים לקונישי עסקה אחרת , עיסקה שהוא מקבל לחלוטין.


הנציגים הסינים מגיעים לחצר היפנית:

כשהצירים הסינים הגיעו ליפן - לעיר קיוטו מלווים בקינושי ונציגי המו"מ הם העניקו להידיושי גלימות סיניות , הדיושי היה מרוצה הוא חשב שהם מציעים לו את כניעתם השליח מסר אז את המכתב מהקיסר ואז החלה האנדרלמוסיה . ראשית השגרירים הסינים מסרבים להשתחוות בפני הידיושי , הם מצפים ממנו שהוא ישתחווה בפניהם והמבוי סתום . הידיושי קורא את מכתב הקיסר של סין שמכריז על התנאים : " הידיושי אתה מלך יפן , אני מכיר בך כוואסל שלי " הידיושי זועם , הוא מבין עתה שהכתר והגלימות אינן מתנות כניעה הם סימני כניעה של יפן לסין . הדיושי רותח מזעם ומסלק אותם הוא כל כך מושפל וכל כך כועס שהוא פוקד בניגוד לכל היגיון על : פלישה שניה לקוריאה ! אך הפעם יעדיו מצומצמים יותר והם מעשה נקמה גרידא .


הידיושי מכריח מעל 100,000 סמוראים נוספים לפלוש לקוריאה במתקפת ענישה של מוות והרס. אך בתוך חודשים ספורים חיילים קוריאנים וסינים עוצרים שוב את התקדמות היפנים ומסיגים את היפנים חזרה למוצבים שלהם שעל החוף . בשלב זה דיאמיו רבים מתקוממים הם איבדו כמות עצומה של לוחמים ואוצרות והם אינם רואים תרומה להקרבה הזו.


הערה: בתקופת סנגוקו תמיד היה חשוב שהשליט יתגמל את חסידיו באדמות ואוצרות אבל מהלך המלחמה לא איפשר זאת לא היו אדמות חדשות לחלק בקוריאה או כל דבר אחר שניתן היה לתת לדיאמיו לטווח ארוך זה יצר מורת רוח רבה בקרב הדיאמיו הגדולים שיצאו לקוריאה. המצב היה כה חמור עד כדי כך שבחצר השלטון היפני פשטו לחשושים בקרב דמויות חזקות בחצר על מרד . הידיושי הולך ומתדרדר , בריאותית הוא במצב גרוע .


יולי 1598 : לפני שהוא מת יודע שהוא גוסס , הוא צריך לוודא שהידיורי לא יודח או ירצח . הוא מקבל החלטה אסטרגית חשובה ביותר . הוא מחליט למנות "מועצת זקנים" ולהשביע אותם להשגיח על הידיורי עד שיתבגר ויוכל למלא את תפקידו כמנהיג יפן .


האנשים שהוא בוחר למועצה למועצה הם 5 המנהיגים החזקים ביותר של יפן , בחלקם אלו אנשים שהיו לו יחסים איתם אנשים שהוא בוטח בהם , אחרים נבחרים בעיקר בגלל הכוח שלהם לא בהכרח בגלל שהידיושי בוטח בהם . מבין העוצרים או אנשי המועצה 2 החשובים היו טאקגאווה איאיאסו ומייאדה טושיאיה [Maeda Toshiia] מייאדה טושיאיה יהא זה שיוצב בטירת אוסקה ויהיה זה שאחראי על גידול הידיורי הצעיר , על ניהול השכלתו , הכנתו למנהיגות . טוקאגאווה איאיאסו בשלב זה הוא הדיאמיו החזק ביותר ביפן אחרי הידיושי ולכן הוא מקבל מעין סמכות עליונה הוא בעצם מקבל את האחריות על הממשלה כולה.


אפשר לצפות שמועצה תורכב מאנשים שמסוגלים לשתף פעולה ונהל ממשלה ביעילות. אך נראה שזו לא הייתה הכוונה של הידיושי במקרה מסויים זה . נראה שהוא בחר למועצה דיאמיו שיש להם אינטרסים מתחרים לכן אולי במטרה להבטיח שיהיה אפשר לסמוך על חברי המועצה שישגיחו מקרוב זה על זה וכך אף אחד לא יעשה מעשה פזיז. נסיון של הידיושי ליצר מצב שבוא אף אח מחברי המועצה לא יוכל להיות חזק יותר מ4 האחרים.


ספטמבר 1598 מות הידיושי : אחרי חיים שלמים של מלחמה , אחד המאחדים הגדולים של יפן טויוטומי הידיושי - מת!


מעטים הם האנשים שניתן לומר עליהם את המשפט הבא : " האיש הזה שינה את מהלך ההיסטוריה"


על הידיושי ראוי לומר זאת !